מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שלישי, 8 ביולי 2014

מזל טוב מזל רע

הבוקר, בלי למהר יותר מדי - כי תכננתי לי רק 40 קמ עד לעיירה שטייר ששם יש אתר קמפינג, וזאת כדי לעשות לי יום חימום ולא להתחיל חזק מידי - יצאתי לי מלינץ במזג אוויר שימשי וחם, כפי שהיה בארבעת הימים האחרונים. בשלב מסויים הורדתי חולצה, סתם כדי להרגיש את הרוח. בקיצור חם. עד פה יפה נכון? יפה. הנוף מסביב גבעות נמוכות, פה ושם איזה כפרון, בקיצור - מעדנות.

חלפו איזה שעתיים שלוש, אני מתקדם יפה וצופה לי על נהר אינס המופיע לפעמים מבין העצים ושוב נחבא, וגם אני מסתתר וצץ, מסתתר וצץ. פתאום אני שומע קול עמום. רכבת! איזה רכבת, אין שום מסילה באיזור. שוב קול, עמום, אבל פחות. אולי טרקטור? מסתובב אחורה - שום טרקטור. שוב קול, אבל הפעם מתגלגל. אין ברירה, חייבים להכיר במציאות - רעמים. זוכרים את החוק שכשאני יוצא לדרך בא הגשם? בזה הרגע גם אני נזכרתי בו. אבל עדיין לא האמנתי, והשמיים מעונן חלקית. פתאום הרעם היה ממש מעלי והכול נהיה קודר תוך שניה. רק עצרתי כדי להתארגן ובא משב רוח אדיר שהעיף לי את האופניים מהידיים, וגשם מטורף, משופע וחד כגרזן בא, ואני לא הספקתי אפילו להזכר איפה השכמיה. וכשמצאתי אותה, לא הצלחתי להשתלט עליה מול הרוח.

ואני בדרך עפר בשדה פתוח, שום בית לא נראה באופק וכך עמדתי רועד ונידף, ולא רואים ממטר. זכרתי שלפני איזה קילומטר עברתי ליד בית, עליתי על האופניים ככה כמו שאני והתחלתי להתקדם, הגעתי לאיזה בית חווה ומצאתי מחסה מתחת לסככה. עמדתי שם יותר משעה ומתחיל להיות לי ממש קר וזה לא מפסיק. מה לעשות? זכרתי מהפעם האחרונה שהסתכלתי במפה שיש לי עוד כשישה קמ עד העיירה שבה אמור להיות פנסיון. החלטתי להמשיך.

איכשהו הגעתי לשולי העיר ואבל לך תמצא פנסיון עכשיו. אני רואה מגרש כדורגל. זכרתי מהמפה שהקמפינג נמצא ליד מתקני ספורט, הקפתי את המגרש, והינה הקרוואנים! מזל! זקן חביב מקבל את פניי "יס, דיס איז קאמפ" הוא אומר, אבל איך מקימים אוהל עכשיו? יש לך גם חדרים אולי? הוא חושב לרגע, מוציא צרור מפתחות מהמגירה והולכים בגשם לקצה הרחוק של המחנה, שם בית ישן ונטוש. הוא פותח דלת חורקת שלא נפתחה שנים, וניכנסים לתוך ענן אבק וטחב. מראה לי חדר עם מיטות קומותיים בסגנון צבאי ואומר: זה מה יש. אוקי אני אומר מהר, לקחתי!

יהיה קשה לתאר במילים את המלונה שלי להלילה, אבל אין ספק, זה אחד השיאים, אם לא הה!

צילמתי ווידאו קצר לתיאור המקום, אנסה להעלות אותו בפייסבוק. בתמונה דגימה ראשונית...

4 תגובות:

  1. מעניין מאד מאיך עברת את הערב כשהגרמנים שיכורי הניצחון על ברזיל ומוקפים באדי אלכוהול, כבר חושבים על פלישה מחודשת לפולין.......

    השבמחק
    תשובות
    1. הי קובי,
      מכיר את הבדיחה ?
      שני אוליגרכים נפגשים ואחד מהם משוויץ לשני - ראה איזה שעון קניתי, עלה לי 25,000$.
      השני מחייך, חושף את פרק יד שמאל עליה הוא עונד אותו שעון - דפקו אותך הוא אומר בחיוך נצחון, אני שילמתי שלושים ....

      והאנלוגיה - גם אתה נדפקת כי אנחנו מקבלים את הדבר האמיתי: סוף סוף התחילו לעוף טילים מעזה מעל תל אביב.
      אתמול בערב במהלך רכיבה - אזעקה ושני בומים קטנים, כעבור כשעה, בלי אזעקה עת הייתי בשטח גבוה ופתוח באזור הרצליה חזיתי מעל תל אביב במופע זיקוקים של טילים ויירוטים. ושוב הבוקר, בדרכי לעבודה על האופנוע, עומד ברמזור ליד נוקיה מבט דרומה - אזעקה ושתי עננות קטנות של יירוטים בכיוון דרום.
      מוכרח לציין כי התגובות של התל-אביבים הפתיעו אותי לטובה, בלי פניקה והיסטריה עשו את מה שצריך.

      ולמה סוף סוף ?
      כי בלי קשר לשטויות של הפוליטיקאים, הדרומיים כניראה צודקים ודם של תל אביבים שווה יותר. שמחתי כשהתנתקנו מעזה בגלל שהנחתי כי העניין יתן לנו לגיטימציה להתנהג כמדינה ריבונית ולהגיב באופן החלטי ותקיף על כל ארוע ופגיעה מעבר לגדר. הסמרטוטים שבשילטון החליטו כניראה שהגדר איננה קו אדום, עכשיו נראה באיזה צד שלו נמצאת תל אביב.

      מחק
    2. יאיר,
      ביום שיתרסק טיל על בניין המטכ"ל בתל אביב, זה היום שאולי האמפוטנטים המנהלים את השלטון ייזכרו לטפל בחמס. וגם אז לא בטוח... כי יכול להיות שבאותו יום, השליט ואוויטה-אימלדה אשתו כבר יהיו בטיסת בריחה לחו"ל עם מזוודות מלאות בדולרים...
      ולגבי הטיל שייפול על המטכ"ל... אפשר להתחיל להתפלל... אינשאלה...

      מחק
  2. קובי,
    כלל ראשון במזג אוייר באזור האלפים....
    לאחר שלושה ארבעה ימים של מזג אוויר חם, חייבת להגיע סופה. זה כלל שכולם מכירים, וכעת גם אתה.... בדרך כלל מודיעים על הסופה ברדיו או ב-TV. אבל אף אחד לא יודע מתי בדיוק תתרחש, ואם בכלל תתרחש. הסופה נוצרת מתנאי אקלים מאוד מקומיים שאינם ניתנים לחיזוי. הסופה הזאת אינה מושפעת ממערכות אחרות השוררות באזור. מכיון שאינני חזאי, אין לי את הידע הנדרש להסבר, אבל חשתי את זה על בשרי מספר רב של פעמים.
    בקיצור תופעה שכל הרוכבים המקומיים מכירים, ורובם נזהרים ממנה. אני אישית אגב לא מתייחס וממשיך לרכב כמעט כרגיל. אם הסופה היא באמצע היום, אני עוצר לשעה שעתיים שלוש.. אם הסופה היא בשעות אחר הצהריים או הערב, אני משתדל להגיע לצימר יותר מוקדם.
    הפיתרון שלי: לשאול בבוקר מה מזג האוויר הצפוי. אפשר כמובן לבדוק באפליקציה באנדרואיד. קיימות אינספור אפליקציות שנותנות לך מזג אוויר בזמן אמת, ע"פ המיקום שאתה נמצא או ע"פ דרישה. תתקין את האפליקציה ואתה מסודר.
    אבל שוב שתדע כלל: אם היו באלפים כמה ימים חמים, לאחר שהחום נשבר מגיעה ברוב המקרים סופה. כלל ידוע לאזור האלפים!!!
    המשך טיפוס מוצלח.
    נ.ב הערה: מלונה יותר יציבה מאוהל...:-)

    השבמחק