מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שלישי, 15 ביולי 2014

יום עבודה

15/7
כל הלילה ירד גשם זלעפות ולא פסק גם בבוקר, ואני בבעיה: איך אני מקפל את האוהל בגשם הזה? איך אני בכלל מוציא את האף לבדוק אם האופניים לא נמסו?
אישהו הכנתי קפה עם זרוע אחת מחוץ לאוהל, ושעה שלמה ייחלתי להפוגה וחשבתי איך אני מקפל ואורז הכל, כולל את האוהל הפנימי מבלי לפרק את היריעה החיצונית. קיפלתי וארזתי כל מה שבפנים, מצאתי דרך להוריד את היריעה הפנימית, וניגבתי עם טישרט את האוהל מבפנים, שומר על המגבת יבשה בשביל החיצונית.

כשסוף סוף באה הפוגה שנמשכה בדיוק 40 דקות, עשיתי הכל מהר ובדיוק כשאני מקפל את האוהל - עדיין לח - חזר הגשם ונאלצתי לגרור את היריעות אל הלובי של המלון. עד שהספיקו לגרש אותי כבר סיימתי ועליתי על האופניים, אל יום של סימני שאלה.

עכשיו הנהר, שכבר הפך לנחל ברוחב לא יותר משישה שבעה מטרים, נעשה תלול וגואש, וגם הדרך נעשתה תלולה. ידעתי שבנקודה מסויימת על המסלול אני עוזב את הנחל הזה ומחפש דרך להתחבר לכביש שאני רואה במפה, אשר יעביר אותי לעמק אחר, מרחק כ 20 קמ, שם עובר המסלול הבא שלי, ובדרך לעבור פס (כלומר נקודת פרשת מים בין שני הנחלים) שאין לי מושג באיזה גובה הוא. את הדרך מצאתי בקלות אבל הכביש התגלה ככביש צר ומתפתל בלי שוליים ועמוס משאיות, ושלט גדול הודיע שאין כניסה לאופניים. שיערתי שזה מה שיהיה ונאלצתי לנווט בכבישים צדדיים המובילים לישובים שעל צלע ההר. טיפוס בהמשכים.

בשלב מסויים הגעתי שוב לכביש, ופתאום הדרך השתפלה לתוך גיא וידעתי שזו נקודת פרשת המים. הסמרטה הראה 1142 מטר. הקמפ הקודם היה בגובה 750 את נהר האינס עזבתי ב 905. בנקודה הזו לא היתה לי ברירה ועליתי על הכביש, וירידה תלולה ומתמשכת החלה, וכבמטה קסם מזג האוויר השתנה ונהיה חמים ומעונן חלקית.

והינה בקצה הירידה עמק חדש, ובמרכזו העיר סט. ג'והן שנמצאת על המסלול החדש! כמה אני שמח!
די מהר מצאתי את הקמפ העירוני, על גדת הנהר כמובן, ובלי גשם (בינתיים).
זה היה יום מפרך, 50 קמ בדיוק, 1300 מ טיפוס מצטבר. הגובה כאן - 575 מטר. אני עייף אבל מבסוט. מחר דרך חדשה!

3 תגובות:

  1. הנהר גועש.
    וגם חיינו כאן גועשים.
    טילים אזעקות ומרחבים מוגנים.
    מקפל אוהל בגשם לא מקפל אהל בגשם.
    האמת , מתקשה להכיל את הרוגע שלך.
    אבל איש איש במקומו ותפקידו...
    ומהיום והלאה תכתוב גועש ב עין.
    גור לך...

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק