מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום חמישי, 17 ביולי 2014

עולם אחר

עוד אתמול כשגלשתי לסט. ג'והן חשתי בשינוי במזג האוויר. תחילה חשבתי שזו הפוגה קלה בגשמים שמתרחשת כידוע אחת לארבעה ימים ונמשכת יום וחצי. אבל גם היום זה נמשך ואני מרגיש שזה פשוט איזור מזג אוויר אחר. שינוי מבורך! השמים כחולים, ענני נוצה פה ושם, פסגות ההרים המושלגים גלויים ונראים קרובים קרובים, ממש הושט היד וגע בם. הטמפרטורה משהו בסביבות 25 מעלות, בקיצור - אחלה! אני מאוד מקווה שזה ימשך...
גם הנוף שונה. כלומר, זה כמובן אותו רכס, אבל אם במסלול האינס רכבתי בגבם של ההרים, בשיפולים האחוריים, המתונים יותר, הרי שעכשיו אני מול חזיתם, והם כמו גוהרים עלי. יפה. מושך. יש כאילו רצון לטפס, וזה נראה קרוב, אבל אם אני נמצא בגובה כ 900 מטר ופסגת ההר שמולי 2150, הרי שמדובר ב 1250 מטר טיפוס לגובה, יותר מקילומטר!

לאחר 42 קמ במגמת טיפוס (מתון ברובו - רק 650 במצטבר) הגעתי לעמק יפה מלא מלונות ושטוף שמש השוכן בגבה 870 מטר, ופסגות מושלגות מעטרות אותו מכל צד. בעמק 3 אתרי קמפינג, ומאחר שהגעתי מוקדם יחסית ולא ממש רצוץ, עשיתי סיבוב ביניהם ובחרתי את הקמפ הקטן והמשעשע ביותר. זהו בעצם מגרש גולף שבשוליו הקמפ ובצידו פאב קטן עם שלושה מסלולי באולינג! עושה רושם שהערב אני אנסה את כוחה שלי ידי הימנית בגלגול כדור באולינג, אחרי כל הניתוחים. (ד"ר פריצ' וד"ר רוזנבלט - אם אתם עוקבים -  הערב המבחן האמיתי!).

הבעיה עם אוסטריה (אחת הבעיות) שאין פיצוצייה. תהרגו אותי, אני לא מבין איך מדינה שלמה יכולה לחיות בלי פיצוציה? מה זה, עונש לתושבים? ואם בא לך קולה? מנטוס? וופלה? ביסלי? אין. רק בסופר. ויותר חמור: אין פאלפל, שוארמה, חומוס בפיתה. שקשוקה? בחלומות. בקיצור, אין אוכל רחוב. רק מסעדות, וגם שם, אין סתם להזמין צ'יפס. מלצר, מניו וכל העסק. והכי הכי חמור - ברמה של טרגדיה אנושית: סלט. אין להם רבע מושג. גם אם אתה מזמין את ה'סלט חי' שבתפריט שעולה יותר מהשניצל, אתה מקבל כרוב כבוש עם רבע עגבנייה לקישוט, ועל זה ערמת מיונז. די נו. מדינה בדפיקות חמורה.
הקיצר, אוסטריוש, את ממש יפה אבל זה לא ילך בנינו. זה לא את, זה אני, ואני אשם בהכול, ותאמיני לי שממש כואב לי הלב, באמת שאהבתי את הרכבות והמנהרות והשניצל ווינאי, אבל חאלס, לא מתחתנים. יש גבול (וקוראים לו איטליה).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה