מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שני, 14 ביולי 2014

אפפר אוסטריה

זה כבר היום השני שאני רוכב בתוך עמק רחב והרים גבוהים סביב לו. משהו כמו עמק החולה נגיד, אבל ארוך הרבה יותר, וההרים שבצידיו - באמת אין לתאר. כל מבט, לכל כיוון, ולפניך תמונת נוף מהממת ועוצרת נשימה. העמק זרוע כפרים ועיירות קטנות, הבנויות על צלעי ההרים, בגבן מצוקים תלולים בגובה מאות ואלפי מטרים, ופניהן אל העמק, שכולו שדות ועפרים באלף גווני הירוק. הנוף הוא הרמוני לגמרי ולא מחולל ע"י כבישים, עמודים, מגדלים, או כל סימני פיתוח אגרסיביים. האווירה היא כפרית ורוגעת, ושום רחש לא נשמע מלבד פכפוך מי הנהר וטפיחת צמיגי האופניים על הדרך.
על כל זה שפוך אור בהיר, רך ומפוזר שקורן המשמיים המעוננים בעננים לבנים, והכל נראה כמו מצוייר בצבעי פסטל רכים. מעת לעת יורד על העמק ענן כהה מראשי ההרים, האור מתקהה, הראות יורדת למאות מטרים ספורים, וגשם דק יורד למשך שעה, ופוסק, והענן נמוג כלא היה.

וואלה, איזה תיאור פסוודו-ספרותי יצא לי, הה? כמו תאור טבע של דוסטויבסקי, הה? הה? אבל אל תיתנו לכול הפסטורליה המנומנמת הזו (ולתיאורים המתיימרים שלי) לבלבל אתכם. אל אף שהעמק ממוקם גבוה בלב רכסים גבוהים (הסמרטה* מראה 749 מטר) והנגישות אליו קשה במיוחד, זהו חבל הארץ המפותח והמודרני שפגשתי בכול מסעותי. העמק מרושת במסילות רכבת לכל כיוון, עליהן נעות רכבות חשמליות חרישיות במהירות בלתי נתפסת, ומגיעות אליו אוטוסטרדות מסועפות המגיחות ממנהרות ניסתרות בין צלעות ההרים, ומייד מתפזרות לכבישים מקומיים צרים המתפתלים בין חמוקי הטופוגרפיה באופן כה מושלם, עד כי הם נראים כחלק מן הטבע וקשה במבט חטוף להבחין בהם.

בתי העץ הכפריים הפשוטים למראה משוכללים במיטב הטכנולוגיה הפוטו-אלקרונית, הסולארית והסלולארית, הדלתות חשות בך ומחליטות אם להפתח או לא, הברזים מבחינים בך ומקצים לך דקה של מים בטמפרטורה קבועה, כך גם האסלות והמקלחונים.
והשיא: בתוך בקתת עץ גדולה הנראת כאסם ישן יש סופרמרקט אוטומטי לגמרי, ללא קופאיות או מפעיל. אתה נכנס ועגלה מתגלגלת אליך מעצמה, אתה בוחר במוצרים ומעמיס בעגלה. סיימת - אתה נגש לקופה שהיא למעשה סרט נע קטן עליו אתה מניח את המוצרים, את כרטיס האשראי שלך אתה דוחף בחריץ המיועד, וזהו! לא נותר לך אלא לאסוף את המוצרים בצידו השני של המסוע!

רוב הבתים הם גסטהאוסים או פנסיונים (והנותרים - בנקים) מצועצעים, מפוצצים  בכלי חרסינה בכמויות של מוזיאון ויקרים להחריד. אני שוכן באוהל הנפלא שלי, בקמפינג הממוקם בחצר של מלון גדול ויוקרתי, ועם התשלום (16 יורו, כמעט כפול מבדרך כלל) קיבלתי חוברת עבה עם אלפי אטרקציות לתייר שהעמק מציע, וכרטיס הנחה להם. נראה לי שאשאר כאן גם מחר, ואבחר ברכבל הנוסע לקרחון אחד בגובה 3100 מטר. באמת עייפתי מהרכיבה, שרירי הרגליים ממש כואבים ויום חופש לא יזיק להם.
-------
*לסמרטפון שלי אני קורא סמרטה-פון (צירה בט'), לשון סמרטוט, כי הוא כבר כל כך חבוט ומכוסח, שהוא נראה יותר סמרטוט מסמארט...

3 תגובות:

  1. קובי,

    תאור טבע ספרותי אמיתי. כל הכבוד!
    למה פסאודו??? בכלל לא!

    הטבע נתן השראה לכל האומנים הגדולים לכל אורך ההסטוריה, כולל אפילו למלחינים קלאסיים, שאומנותם כל כך ארטילאית, ומנותקת כביכול מן המציאות. שלא לדבר על כל הציירים הגדולים...

    בן עמנו, המומר, פליקס מנדלסון (הנכד של משה מנדלסון, אבי תנועת ההשכלה היהודית)), כתב יצירה מדהימה בעקבות ביקור בטבע בסקוטלנד בהיברידים ב-1830.
    https://www.youtube.com/watch?v=a3MiETaBSnc

    יישר כח

    השבמחק
  2. שתים וחצי בלילה קורא את הבלוגים שלך מכי חדש אחורה...
    כן בגטלג נוראי, יותר מענין לקרוא את הבלוגים מלהאזין לרדיו ולשמוע על עוד מטח ועוד אחד.
    בחרת בזמן טוב להתנתק מאיתנו, שמור על עצמך.

    השבמחק
  3. כבר שלוש בליליה.... קראתי את כל הבלוגים שפיספסתי עד ה 7 ביולי...
    במקום שהסיפורים ירדימו אותי נהיתי ערני יותר, זהוא הלכה השינה... מה יהיה מחר במשרד....

    השבמחק