מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שני, 7 ביולי 2014

שניים צ'כים

בשעות הבוקר המוקדמות הקמפ מתרוקן מיושביו שיוצאים איש לדרכו, ורק אני נשאר לבחור לי את הפינה הכי נחמדה במחנה. בשעות אחר הצהרים והערב מתקבצים ובאים התושבים החדשים ומקימים איש את אוהלו, שיחות נרקמות, והווי חדש, שונה בתכלית מקודמו מתהווה ונרקם.

באו שניים צ'כים והקימו אוהל בסמוך לי, ולאחר התלבטויות רבות נגשו אלי בנימוס מופלג לבקש את אחד הספסלים שליידי. מובן שנעניתי ועזרתי להם לגרור אותו אל האוהל שלהם. ברגע זה הבחנתי כי אי שם בין דפי בפנקסם נרשמו שתי נקודות לזכותי. גם אני רשמתי להם שתי נקודות, כי הם צ'כים, העם החביב עלי.

מאוחר יותר, לאחר סבב המיקלחות, ראיתי שהם מוציאים מהניילון אגד מפות מהוהות, מודפסות בפקס על נייר משרדי, ומנסים לתכנן את המשך מסלולם. היצצתי במפות שלהם שמתארות את מסלול הדנובה והן גרועות שבגרועות, וברגע זה צץ במוחי רעיון היפי שיתופי - כמיטב המסורת ההיפית - להעניק להם את ספר המסלול שרכשתי עוד במינכן, ואין לי צורך בו כי בדיוק לפני שעה החלטתי שאני חוצה את האלפים ולא ממשיך על בדנובה.

ניגשתי ושאלתי איזה מסלול הם עושים? ומייד נתגלעו קשיי השפה. 'רק רגע...' סימן אחד מהם, ניגש לאוהל שלו, הוציא בקבוק פלסטיק שקוף והגיש לי.  'שנאפס?' הציע בחיוך. לקחתי לגימה - 50% לפחות - ואחרי ששניהם לגמו גם הם התכבדתי בעוד לגימה, וקשיי השפה נדחקו לפינה והפסיקו להפריע.

כן, הם רוכבים מפסאו לווינה והבוקר הם נאלצו לחזור על עקבותיהם 15 קמ כי לא ידעו שצריך לעבור לצידו האחר של הנהר. שלפתי את הספר המיותר שלי והצגתי להם את ניפלאותיו. 'זה שלכם!' סימנתי. לאחר שעלעלו קצת והבינו איזה אוצר יש להם ביד, ניסו להציע לי תשלום, אבל אני סירבתי והצגתי את התנאים שלי: אני מציין את כתובתי וחותם על כריכת הספר, הם משתמשים בו עד ווינה, ושם, בקמפ האחרון, הם חותמים על הכריכה ומעבירים אותו למישהו שעושה את המסלול בכיוון ההפוך, ומסבירים לו את הכללים. כך הספר יעבוד הלוך ושוב עד סוף העונה כשכול משתמש חותם על הכריכה, והאחרון, זה שלא יהיה לו למי להעביר את הספר, ישלח לי אותו בדואר.

מה יש לומר - תיקצר היריעה מלתאר את השמחה, ההתלהבות והשנאפס...

ותרשו לי לקוות (כי מה איכפת לכם) שהספר יחזור אלי ביון מין הימים והוא מלא חתימות...

(ואים תגלו כאן כמה שגיאות כתיב, אתם יודעים שזה לא אני כן? זה השנאפס של השניים צ'כים...)

(בתמונות טכס ההעברה הרשמי, והעיר לינץ שמצאתי אותה יפה ונעימה)

3 תגובות:

  1. הפעם הפלא ופלא אין שגיאות ..
    )מלבד אים רצוי ללא יוד )
    המומים לגלות נדיבות לב כה גדולה
    במיוחד במקום שקוראים לו
    לינץ....
    בוקר טוב גוליבר שלי. .

    השבמחק
  2. אכן רעיון יפה ומיוחד. ( לגבי השגיאות "ביון מין הימים" -> ביום מן הימים, ואת המילה טכס אני מעדיף כטקס, אבל זה רק אני :-) )

    השבמחק