מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שני, 21 ביולי 2014

משפחת וונדלין

20/7, חלק ב'
שעתיים שלוש אחרי שיצאתי לדרך, אני שומע מאחורי קול ציצני קורא הי! הי! אני מעיף מבט אחורה והינה שני הילדים השוויצריים אחריי, משאירים את משפחתם מאחור. עצרנו לקפה/גלידה ולהחלפת חוויות לאחר פרידה של יום. פתאום הילד השובב קם, מושיט לי יד ללחיצה ואומר: מיי ניים איז וונדלין, האו דו יו דו! קמתי אחר כבוד, הסרתי את בכפפה בכל הדרת הטכס, לחצתי את ידו ואמרתי: אנד איי אם קובי, הפי טו מיט יו, וונדלין!

כולם אמרו לי את כל השמות כמובן, אבל לא היה סיכוי שאצליח לזכור את כולם, אז סיכמתי איתם שאני אקרא להם משפחת וונדלין.

מסתבר שוונדלין הוא דווקא הבכור והוא בן עשר, אחיו בן שמונה ואחותו בת חמש. שאלתי אותו אם הרכיבה הזו, יום אחר יום לא קשה לו.
כן. קשה. אבל הוא אוהב שקשה. הוא מתאמן עם אביו בקבוצת כביש מקצוענית, אבל הוא רוצה לעבור לאול מאונטיין, זה יותר מעניין, אבל הוריו לא מרשים לו. פוחדים שיפצע.

וכמו איזה דוד טרחן, המשכתי לשאול אותם עוד ועוד שאלות, הם כל כך סקרנו אותי. פשוט ראיתי עליהם שהם עושים חופשה משפחתית נהדרת, ונהנים מאוד.

אחר כך פגשתי אותם שוב בעיר המבצר העתיקה וונזאנה. היה כבר סוף היום והם חיפשו מקום לינה. שאלו אותי איפה אני מתכוון ללון הלילה, אמרתי שאיתרתי קמפינג שישה קמ מחוץ למסלול ואני מתכוון להתקדם לשם, ואם לא נפגש מחר, אז בודאי נפגש בגראדו, שם אני מתכוון להשאר יומיים שלושה. מייד וונדלין עושה צעד לעברי ואומר באנגלית תוך שהוא קורץ לי: אז אני רוכב עם קובי לקמפ. להתראות בגראדו! מה שמוציא קריאת חרדה מהאימא וכולם צוחקים.

באמת ילד יצירתי ומלא הומור, וכרגיל עם הילדים האלה גם היפראקטיבי ובלתי נשלט. אני מבין את האימא, אבל אין ספק: וונדלין הוא החבר האמיתי שלי במשפחה הזו.

(בתמונה המשפחתית וונדלין באמצע עם חולצה אדומה)

2 comments:

  1. הי קובי,

    לא יודע עד כמה אתה מעודכן בנוגע למה שקורה אצלנו, ללא ספק מלקקים פחות דבש ממך.
    לו היית כאן היה מקום לדיון עקר ומעמיק של מה קורה, דרכי פעולה לפיתרון ואיזה חרא של ממשלה.
    אבל, בסך הכל, המצב לא רע, מי שחשב שכניסה קרקעית לעזה לא תגרור שברון לב בגלל פצועים והרוגים לא הבין בכלל במה מדובר. על אחת כמה וכמה כאשר המציאות גרועה ממה שתארנו לעצמנו לפני הכניסה.

    אני ממש נהנה לקרוא את שאתה כותב ושמח בשמחתך, באמת אחלה רכיבה ואחלה כתיבה. תמשיך לטייל ולהנות בלי שום נקיפות מצפון, כי הרי זה בסיס הרעיון של הנסיעה.

    מחר אני טס לטיול AM בארמניה ולאחר מכן, כשאחזור אתחיל לתכנן באופן יסודי את טיול הטורינג בקובה.

    להשתמע כשאחזור .....

    השבמחק
  2. יאיר, תהנה בארמניה!
    ואל תדאג למצב בארץ, הוא ישאר 'המצב' בכל מקרה...

    השבמחק