מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שבת, 18 ביוני 2016

(25) שיחה אם אלוהים

בכל פעם שאני נכנס למצוקה או מריח צרה מתקרבת, אני מתפלל לכל האלוהימים שאני מכיר בסבב, בתקווה שאחד מהם, זה שאולי עוד לא הסתכסכתי איתו עד העצם, ירים תרומה למען צדיק (צדיק תמים, אני מתעקש על זה!), ויקל עלי במשהו.

היום התחיל יפה, שימשי ונעים, הנהר שאיתי הפגין את יופיו בלי בושה, ואני לבשתי קצר ויצאתי לדרך. יופי? יופי. באה הרוח. נגדית כמובן. לא עשינו עניין, לא אני ולא היא. ממשיכים. באו עננים סגרו את השמש, התחיל להיות קר. בסדר, גם את זה כבר אכלנו. בהתגנבות של נוכלים, ככה בלי להרגיש נהיה עוד יותר קר והתחיל גשם דק. החלפתי בגדים ופצחתי בקללות קלות, לא משהו עצבני מידי כדי לא לעצבן לפני התפילות, כי חוכמת הזקנים שלי אמרה שתכף יהיה יותר גרוע כי ככה זה בטבע, ואני אצטרך להתפלל, לא יעזור. ריכזתי לי בראש תוך כדי דיווש את שמות כל האלוהים שאני מצליח לזכור לעת הצורך.

להזכירכם, אני נוסע בתוך קניון ענק בדרך מבודדת ללא שום מחסה, העיירה שעזבתי רחוקה עשרים מייל, ונקודת הישוב הבאה נמצאת 13 מייל קדימה מול הרוח, שזה בעברית 20 קילומטר. מבט לאחור מגלה לי שהאוויר כולו האפיר, וזה אומר שגשם גדול תכף בא. מה לעשות, התחלתי להתפלל...

רגע, הם עונים לי, מה אתה בעצם רוצה? תן משאלה מוגדרת ונראה מה אפשר לעשות. ניסיתי להפגין צניעות; סככה! תנו סככה להתארגן על עצמי, מה כבר ביקשתי? (ניסיתי לשוות לקולי נימת תחנונים המוכרת לי מבית הכנסת) עוד אני מהדק את התפילות ומסנן את הקללות שמתגנבות לי, והינה, לא תאמינו, סככה! ממש שניה לפני הגשם הגדול! רק הסתופפתי פנימה ובום! מטר זלעפות!

אז אם כבר שאלת, אמרתי לעצמי, הינה לך ההוכחה שלא כל האלוהים נבלות סרוחות! ואם הרמתם גבה, חברים, הינה לכם הוכחה פורנזית שיש לכם פה עסק עם צדיק תמים! טהור וזך, לא פחות!

שעה מאוחר יותר
אני מדווש לי במרץ בין הטיפות, כולי מדושן עונג בתוך חליפת הגשם שלי (שזה בדיוק כמו הניילונים מהסופר), והופ, טיפה מזדחלת לי על הגב. טיפת זיעה אם תהיתם. השמש לפתע יצאה, ולא דיוושתי עד עשר- שרב! חום אימים! ואני כולי שוחה בתוך זיעה, פאק! ('צטער, חזרתי לקלל...)

ליטל סלמון הפך עכשיו ל"סלמון ריבר", ותפס רוחב של 50-70 מטר. הזרם עדיין ממש חזק, והמים שקופים וצלולים לגמרי. בניגוד לנהרות קודמים, הפעם אני במורד הנהר ולא במעלה הזרם.

בקמפ ב"וויט בירד" פגשתי את מייק מאלסקה. מורה בן 34, לא דברן גדול, בקושי הצלחתי לדובב אותו טיפה. הטאון נמצאת 2 מייל במעלה ההר, ואנחנו מהססים כבר שעה אם לנסוע לשם לבירה. בסוף מישהו מהקמפ מציע לנו טרמפ, ומייק נסע להביא שישיה. מחר יש לנו טיפוס קשה ושנינו קצת פוחדים ממנו...

6 תגובות:

  1. אתה מפחיד אותי..
    ענק!!

    השבמחק
  2. אתה מפחיד אותי..
    ענק!!

    השבמחק
  3. אז יש או אין אלוהים? לדעתי זה תלוי בשפת הדיבור. אם זה בעברית (אפשר לשלב מילים כמו פאק, לא נורא), אלוהים מקשיב. זו שפת אימו....

    השבמחק
  4. אני זוכר שבימים קשים במיוחד, בטיולי טורינג, הייתי מקלל את יצרן האופניים. וכל זה למה? התעצבנתי למה הוא לא שם אזהרה, ב Manual , שזה יכול להיות כל כך קשה.
    כן!
    משהו בסגנון: "זהירות! שימוש באופניים אלה לפי ההוראות, עלול להביא אותך למצב בו אתה כבר בעליה ה n+1 להיום, מול רוח פנים, באזור נידח בצ'ילה, כשה"כפר" בו חשבת שתמצא אוכל, לפי המפה, התגלה כחווה עם סוס אחד שבוהה בך"
    ולא שהייתי מקשיב לאזהרה, כן? אבל ברגעים הקשים בכל זאת התעצבנתי שלא הייתה כזאת...

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט אורן, הם חייבים לשים מדבקה כזו על השילדה!

      מחק
    2. בהחלט אורן, הם חייבים לשים מדבקה כזו על השילדה!

      מחק