מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום חמישי, 16 ביוני 2016

(23) מחשבות מהאוהל בגשם

15 ביוני
נכון, יש נופים, יש מראות, יש אנשים וחוויות, אבל היום אנחנו נדבר על אוכל. גם זו חוויה, והיא עלתה לי כבר עד הגג. וזה לא רק שהאמריקאים לא מבינים באוכל, האוכל שלהם הוא הגרוע בעולם, והדברים ידועים. מספיק להכנס לאחד מסניפי המזון המהיר ולראות את גושי האדם במשקל התחלתי של 200 קילו שמסתובבים שם, כדי להאמין.

קודם כל, למסעדה באמריקאית קוראים "קפה", לבית קפה עם קפה טוב ועוגות קוראים "בייקרי" או "אספרסו". "רסטורנט" זו מסעדה אקזוטית, נניח סינית או יפנית. למסעדה איטלקית קוראים "פיצה". ויש גם מסעדה מקסיקנית שקוראים לה מסעדה מקסיקנית.

בכל המסעדות, כלומר ה"קפה'ס", כל התפריט כולו מורכב מסוגי המבורגרים, המאכל הלאומי, שכפי שלימדו אותנו כמה מוסדות מוצלחים בארץ, כמו מוזס ובלאק, המבורגר יכול להיות ממש טוב. לא כך באמריקה. כאן זו קציצה לא ברורה נתונה במין כדור ספוג המכונה "לחמניה" ישר מהפריזר לטוסטר, כך שמבחוץ הוא חרוך ומבפנים קפוא, ועליו פרוסה של בייקון או האם לתוספת חלבון וכימקלים, על כל זה יריעת פלסטיק 100% שומן בצבע צהוב ביצה המכונה "גבינה", והכל טובל ברוטב ברביקיו ובקטשופ - שני מצבי צבירה שונים של סוכר, בתוספת מיונז מוקשח בתור גריז, כדי להחליק את זה בגרון איכשהו. ואם תתבונן היטב, יתכן שתבחין בזנב על חסה מבצבץ, ואם ממש תעשה מחקר עומק, תבחין בדף ורדרד דקיק שמזכיר עגבניה, וזה רק במקומות לתיירים.
וכדי שלא תשאר רעב חלילה, העסק הזה מלווה בגבעה רמה של צ'יפס מלוח למוות, וליידו צנצנת קטשופ, כדי שתוכל לבלוע גם אותו, וצנצנת מיונז למקרה שהקטשופ לא הספיק...

וכדי להעביר את הארוחה אתה מזמין פאי וחושב על איזה משהו אוורירי ונימוח, ומקבל עיגול שהתחתית שלו עשויה פלדת קמח מחוסמת, מעליה משחה שחורה (אם זה פאי אוכמניות, אם זה תותים אדומה, ובתפוחים היא אפורה), מתוקה יותר מסוכר טהור, ומעליה כדור גלידה לניחומים. אני טועם רק מהגלידה.

ואם חשבתם שזה מוגזם ילדים, חכו לפרק הבא, שבו נפתח ת'ג'ורה קצת על "ברקפסט" והתוספת הגאונית בעלת השם המגניב "האש-בראונס"...

אני כעת בקמפ גראונד מבודד במעבר הרים בגובה 1200 מטר, ספון בתוך הליינר שבתוך הסק"ש שבתוך האוהל, כשבחוץ יורד גשם בלי הפסקה וקרררר. זה אולי נשמע שאני מיסכן ואומלל, אבל לא! אני שומע את הגשם על היריעה וטוב לי ונעים בפנים! דפקתי היום רכיבה טובה, חמקתי מהבורגרים ובישלתי מתוך האוהל ביד אחת ארוחת גורמה של קוסקוס עם עוף מקופסא ועגבניות טריות, ואני מבסוט לגמרי!

לאחר כל האירוע של הצמיג, וגם כי אני קצת איטי מהממוצע, יוצא שהרבה פעמים נגמר לי היום לפני שהגעתי לעיירה שכל הטוררים מתרכזים בה, ואני מוצא קמפ שאני יכול להספיק להגיע איליו לפני החושך, כך שבימים האחרונים אני לא פוגש הרבה אנשים, רק כאלה שעוקפים אותי ועוצרים להחליף כמה מילים. זה לא נורא, קצת הספיק לי מאנשים בימים האחרונים וטוב לי לבד לזמן מה.
יללה, קשקשנו מספיק, חלומות פז!

!מאה שנה על הכביש, הטלפון פועל

טרקטור על קיטור

!אחרי עוד מעבר הרים, עמק חדש

?נו, בוחרים בטום וויטס לשריף המחוז

!סוף סוף מגיעים

5 תגובות:

  1. מוזמן למונטנגרו לתחרות האוכל הגרוע

    השבמחק
  2. אהבתי את תאורי הקולנריה האמרקאית...

    השבמחק
  3. אל תגיד שלא הזהרתי אותך בארוחת הפועלים שלנו לפני היציאה. זה מה יש באמריקה.
    יש כמה המבורגרידות טובות יותר, לצערך לא באזורים הנידחים האלה.
    מבטיח לך ארוחהת גורמה ישראלית כשתחזור - מקווה שיחזיק אותך בכמה אלפי קמ' שעוד מחכים לך :-)

    השבמחק
  4. אכן דודו, ישר שראיתי אותך אמרתי הינה אחד שאפשר להאמין לו!

    השבמחק
  5. אכן דודו, ישר שראיתי אותך אמרתי הינה אחד שאפשר להאמין לו!

    השבמחק