מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שלישי, 14 ביוני 2016

ביי ביי אורגון, אהלן איידיהו!

(21) 11 ביוני

אחרי שעזבנו, כנראה סופית את נהר פודרה (pawodr river) וחצינו עוד רמה עם טיפוס של כ 600 מטר על הבוקר, גלשנו לנחל אורן (piene creeke), שהוא אפילו יותר גועש ושופע מפודרה. גם איתו עברנו איזה 25 מייל יפהפיים של פיתולים בין גבעות נישאות, עד שהוא נשפך לנהר הנחש הגדול (snek river) בדיוק אחרי סכר אקסבו. בפינה הזו, בצומת הנהרות ולמרגלות הסכר אני חונה בקמפ גראונד יפה מאוד. מעברו האחר של הנחש, שם ההרים תלולים יותר, זה כבר איידיהו. יש לי עוד 12 מייל מחר לאורך המאגר בגדה הזו, ואז אני חוצה אל איידיהו!

אני שם לב לשמות המקומות פה, שהם כל כך בנאליים, אפילו ילדותיים. בין העיירה ריצ' לנד  (אדמה עשירה) שממנה יצאתי הבוקר, לבין נהר הנחש (כי הוא מתפתל בין הגבעות...) יש עיירה בשם הלף וואי (חצי הדרך), שבה אכלתי צוהרים. והיה לנו כזכור את סיסטרס סטיישן (תחנת האחיות) הרי תותים ועוד ועוד. ברור שלא איזה ועדה מסריחה מפוליטיקה קבעה את השמות האלה. אולי היו אלה חבורה של גנגס עם רייפל וסוס שאמרו - יללה, בואו נקרא לכאן ככה ולשם ככה, שהחבר'ה ידעו לאן להגיע. או שאלה שמות אינדיאנים שתורגמו, כלומר הם אלה שעם הפיסטול ורעמת נוצות הנשר קראו לזה ככה ולשם ככה. בכל אופן השמות מתארים את המקומות נהדר, ואני פה כדי להנות אפילו מזה - תענוג!

(22) 12 ביוני

היה כאן זוג על אופניים ועל הבוקר תפסתי שיחה עם הבחור. למרבה הקטע, גם לו היתה פציעה ביד לפני שלוש שנים, וגם אצלו נקרעו גידים, וגם הוא מצא שהשיקום הכי טוב זה אופניים!

אני רואה פונדק בצד הדרך, עוצר. מבקש ברקפסט היא עונה לי אנחנו כבר בתפריט לנג'. טוב,  יש המבורגר? זה בתפריט דינר, אומרת לי. אאה. אז מה יש ללנג'? מרק שעועית "נייבי סטייל". אוקי, תביאי.
הביאה קערה עם דייסה מוצקה ברמת יציקת בטון, בצבע אפור קלוש. ראתה את המבט שלי, לקחה את הקערה וחזרה אחרי חמש דקות, הפעם עם מרק שעועית במרקם מרק שעועית בצבע אדום עמוק, ואמרה " מקסיקן סטייל, פור יו!
וזה היה פצצה! בדיוק כמו מרק שעועית בלווינסקי! ביקשתי שתי פרוסות לחם שחור, מה אני פרייר? איטס נוט אין דה מניו, אמרה, אבל הביאה!

המאגר שאני נוסע לאורכו מדהים ביופיו. המים, מרוב שהם שקופים וחלקים כמו זכוכית מלוטשת, בלתי נתפסים ממש. אני עוצר כל דקה להתבונן ולצלם, ולא שבע מהמראות. כבר מאוחר, יצאתי מהקמפ רק קרוב ל 11, ואין סיכוי שאני עושה את הקטע הבא, חציית רכס גבוה לאורך 30 מייל בלי שום נקודת עצירה בדרך. אני עייף היום ומזג האוויר פשוט הורג אותי. זה שמש קופחת במדבר, 40 מעלות ויבש מאוד, רגע אתה מתבשל, ברגע הבא ענן מסתיר אותה ובאה רוח קרה ומקפיאה לך ת'עצמות. איך אפשר ככה?

כמה מיילים לאחר המעבר לאיידיהו, עדיין על גדת האגם יש קמפ גדול ומשוכלל. אני מחליט לוותר להיום ולהשתכן בו, אולי אצליח לאסוף כוחות למחר...

האגם הקסום שהוא בעצם מאגר

!עיירת חצי הדרך, הלוואי על גבעתיים כזה שלט

סנייק ריבר

חולדאי בחלון האמצעי

עוד ממאגר אקסבו

!היידיהו

3 תגובות:

  1. תן איזה לינק למיקום שלך על מפה... שנדע איפה אתה...

    השבמחק
  2. איזה יופי! שוחה מדי פעם?

    השבמחק
  3. איזה יופי! שוחה מדי פעם?

    השבמחק