בדרך אל העיר

22/6
הגעתי לעיר קטנה, כתוב 'קמפ' על שלט קרטון מקומט, מחובר עם שדכן לעץ. בלי חץ, בלי כיוון, רק "kmp" בעט בכתב יד. אוקי, אני אומר לעצמי, מה קרה? כולה כתב חידה קטן, לא ניפתור אותו?
חושבים.
איפה חוף הנהר הקרוב? איפה פיסת דשא מתוחמת? כלום. ממשיך קצת, דווקא היה מתאים לי קמפ עכשיו, עשיתי מספיק היום ועוד מעט שקיעה. לא מוותר, חוזר קצת, רואה מבנה גדול ועליו שלט מתקלף "sort - mini golf" הופה! מקיף את הבניין - חלקת דשא מתוחמת ומדוגמת! מחנה את האופניים יוצאת אישה.
- קמפ היר?
- (מהנהנת)
- הוט דוש?
- (מהנהנת)
- אינגליש?
- (עושה לא) (עושה בוא אחרי)
מראה לי מקלחת ושירותים, מטבח עם כירה וסירים, הולכים מסביב - פתחת דלת אחורית אל מחסן גדול, "בייק!" אומרת, ונותנת לי את המפתח. מה אני אגיד, אני מאוהב!
חוזרים לחזית, נוקבת בסכום. כמה? אני עושה, מציירת על החול 150.
- יורו?
- תנועת שלילה.
- (פותח את הארנק ומראה לה) אונלי יורו!
- "צנטרום (מצביעה מעבר לגשר), בנקומט"
הבנתי אותך. כבר חוזר...
עוצרת אותי.
- "קמפ, (תנועה של אחר כך)
יופי! העיקר שהכל מובן!

אני לבד פה, אבל נעים ובסדר. אחרי הארוחה אני הולך לטייל קצת על הגשר. רואה שזה בעצם מפעל אוטומטי לניקוי הג'יפה מהנהר. כל כמה דקות מתרוממת זרוע גדולה ואוספת ליכלוך ומעבירה אותו לנתיב אחר. על המפעל שלט בגרמנית. הגרמנים מממנים פה את המתקן כדי שהנהר המגיע אליהם מצ'כיה יהיה להם נקי (השערה שלי).

אני מוצא שההבדלים בין גרמניה לצ'כיה ענקיים. הכל נעשה לפתע קצת מוזנח, מתקלף, מלוכלך. האנשים הרבה יותר חמי מזג ואינפולסיבים, שפה מתגלגלת ונעימה לאוזן, מדברים הרבה יותר בידיים, צוחקים בקול רם. לא זוכר ששמעתי בגרמניה קולות צחוק. יש קפה טוב, אספרסו, קפוצ'ינו, יותר ירקות עם האוכל, פחות מיונז.

מאוחר יותר הגיעו שתי בנות במכונית והקימו אוהל. עזרתי להן להחזיק את היריעה מול הרוח. אף מילה לא הוחלפה. בא איש זקן על אופנוע, הקים אוהל. קר וסגרירי והגשם מאיים. נתתי לו קפה, הוציא בסקוויטים. אף מילה לא הוחלפה. השרותים זה חדר ובו שתי אסלות שני כיורים ושני מקלחות, ללא מחיצות, הכל בחדר אחד 3x4 מטר. יורד גשם, כולם מצטופפים בשירותים וסוגרים את הדלת. מתקלחים ומשתינים בסבב, מחזיקים זה לזו את המגבת (הריצפה מוצפת, אין שום קולב), שתי צעירות ושני מבוגרים כמו קבוצת כדורגל. אף מילה.

יש אינטרנט טוב, ויש לי קליטה מהאוהל. בניגוד לגרמניה, בצ'כיה יש אינטרנט פתוח בכל מקום בלי לשלם. הקמפ עולה 6 יורו. בגרמניה, שזה עשרה קמ מפה 12 + 2 למקלחת אוטומטית + 2 לאינטרנט דפוק אם יש. אני מזמין באינטרנט מלון בפראג לעוד יומיים מהאוהל שלי תחת הגשם.

23/6
הגעתי לעיר מלניק, שממוקמת על גבעה נישאה מעל מפגש הנהרות. כאן האלבה הופך לוולטבה. לא וויתרתי וטיפסתי למעלה. צ'פלה מרשימה, נוף יפה. הגעתי לקמפ על גדת הנהר. אתר פיקניק כמו בכינרת, מזוהם ונטוש אחרי סופש. אני לבד פה. ניגשת אלי בחורה, מדברת טיפה אנגלית. כן, פה זה הקמפ, מתנצלת על הזוהמה, ככה זה אחרי סופש כשכולם עוזבים. ממהרת ואוספת ניירות בקבוקים ניילונים ומנקה לי מתחם יפה מול הנהר. אין מסעדה בטווח 10 קמ, וגם שם לא בטוחה שפתוח. לא נורא, אני אומר לה, אני אסתדר, יש לי פסטה. חוזרת, אומרת יש לי בשר, אני יכולה להביא לך. אבל זה לעל האש, כן? בשטח פזורים מתקני גריל שנותרו בהם קצת פחמים. תביאי, אני אסתדר. חוזרת עם צלחת ענקית ובה צלע חזיר גדולה, שתי נקניקיות שמנות ובצל גדול. אני מסדר לי גריל, עושה על האש ונהנה! (הקמפ + הבשר פחות משמונה יורו).

מחר יום גדול - אני מגיע לפראג!