24/6
בוקר, אני קם מוקדם, התארגנות מהירה, קפה קטן ואני בדרך. נותרו לי כ 30 קמ עד העיר שזה אומר שאגיע עוד לפני צוהרים, ואני קצת נרגש. מחכה לי חדר עלום שהזמנתי לארבע לילות, 1.7 קמ ממרכז העיר, כך על פי האתר, במחיר מציאה של 30 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. בתמונות המלון נראה גדול וחדיש, אבל אין לדעת.
איך מגיעים לכתובת בעיר זרה בלי וויז?
במייל האישור שקיבלתי על המלון יש מפה קטנה של הרחובות הסמוכים. אני לומד את הצורה הגיאומטרית של הרחובות, עובר למפת האורקס ומחפש את התבנית הזו כמו בפאזל (המפות נראות לגמרי שונה אבל תבנית הרחובות היא אותה תבנית), וקובע לי נקודת ציון במיקום המשוער. עכשיו לא נוותר לי אלא לנווט ברחובות אל נקודת הציון וכשאני מגיע להרים ראש ולחפש את שם המלון על אחד הבניינים. תמיד מצליח!
המלון אכן גדול וחדש, ואני מקבל חדר זוגי מקסים וגדול! איך זה? הם פשוט נתקעו עם חדרים ריקים ועשו דיל של הרגע האחרון. האופניים סגורים בחדר המזוודות, ואני ברגל, מסתובב את עצמי לדעת מבוקר עד ליל, ואומר לעצמי או! ככה בונים עיר!
25/6
העיר באמת יפה, אולי היפה ביותר, אוסף ענקי של ארמונות וגנים בנקודה יפהפיה על הנהר, המתפתל בעיקול רחב בין גבעות שמשקיפות עליו מכל עבר.
הרבה מוזיקה בכל פינה בעיר הזו. בכל כנסייה יש קונצרטים, בכל פינת רחוב מוסיקאים צעירים מתאמנים על הכלים שלהם, ובגנים יש קונצרטים פתוחים להנאת הקהל.
החשמליות הן חיה מוזרה. הן זוחלות ברחובות הרחבים ובסימטאות הצרות, מופיעות חרישית משומקום עם החזית הצרה והצבעונית שלהן, באופן שאתה לא מבחין שהגוף הזה בתנועה ומתקדם לעברך במהירות. אני עדיין לא התרגלתי לחיה הזו, וחוצה את הרחוב בזהירות מופלגת.
26/6
כל יום אני בוחר לי מגדל או צריח לטפס עליו. אני מגיע מתנשף לראש המגדל ומציץ אל הנוף, ועל אף שהכל מגודר ולא אוכל ליפול אפילו אם ארצה, רועדות לי הבירכיים מפאת פחד הגבהים הניצחי שלי שלא מרפה לעולם.
עם כל הכבוד להמצאת הגלגל שבזכותה אני כאן, בלי המצאת הריצ'רצ' הטיול לא היה מתאפשר. אני סוחב איתי להערכתי יותר ממאתיים רוכסנים, אולי אפילו שלוש מאות, והם פזורים בכל חפץ ובגד ומאיימים להתקע לא תנהג בהם במתינות הראויה. רק בתיק הרחצה יש 10!
אם באמסטרדם בעלי המכולות הקיוסקים והמסעדות הם לבנונים ערמומיים ובברלין הם טורקים ממולחים, בפראג הם וויאטנמיים קטנטנים וזריזים.
אם באמסטרדם האוכל העיקרי הוא חזיר על צורותיו השונות ומיונז, בברלין זה מיונז אחיד לחלוטין על חזיר, בפראג זה גולש, מבקר, עוף, ברווז וגם חזיר. הכי תעים!
אני בהתלבטות לגבי המשך הדרך. באפשרותי להתחבר לדנובה ולזרום איתו עד הים השחור ולאורך החופים עד איסטנבול, שזה הקצר והקל, או לרדת לאוסטריה, לחצות את האלפים לאיטליה, ומשם אלוהים גדול. אני נוטה לבחור בגדול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה