היום הדרך הובילה אותי אל יער בשיפולי שרשרת הרים. יער עבה וסבוך עם עליות דרבנן, והדרך הולכת על מדרון תלול בחצי גובה. פתאום ראיתי רוכבי הרים יוצאים מהסבך ונכנסים חזרה. סינגלים! עצרתי ועיינתי היטב במפה, הבנתי את הטופגרפיה והרשתי לעצמי להכנס לסינגל שהולך בכיוון שלי ובמגמה כללית ירידה.
ככה כמו שאני עם החצי טון שלי. וואי איך נקרעתי! וואי וואי וואי איך נהניתי!!! (סוף סוף הבולם הקדמי שילם את מחירו בריבית דריבית).
הדרך קסומה, ואני רוכב מעדנות (-אחלה מילה, תודו!) ומצפה לשילגיה ושבעת הגמדים שיופיעו, והינה כירכרה רתומה לסוסים אצילים ובה ג'נטלמן ושלוש ליידיס המנפנפים לי לשלום. שלום-שלום! מנפנף גם אני חזרה ועוצר לצלם לקול קריאות יוהו! של הליידיס. לאחר כ 7 קמ סינגל, לא טכני אבל עם עליות שגמרו לי את הפרובה ( אבל מה זה הפרובה שלי לאומת סינגול עם פיות) הסנגל נגמר פתאום ולא נותרה לי אלא עליה תלולה תלולה (בדחיפה ברגל, מה לעשות) כדי לחזור למסלול. קונדיטוריה טובה אם תופיע לי עכשיו תסיים יופי את הגדה.
אני יוצא מהיער ולפניי ארמון רב תפארת אם אגם בחצר, מזרקות, ברבורים וכל הצרמוניה. לפני הארמון, על שפת האגם בית קפה מצויץ אפילו עוד יותר, ובו אדונים וגבירות. למה מה, אני לא אדון? ברור שנכנסתי והזמנתי את העוגה הכי גבוהה. אוי כמה שזה עלה לי, אבל לנקות את השטיחים המרוקמי זהב מהבוץ שלי יעלה להם יותר! (-נקמת עניים מתוקה מדבש!)
היום 55/550
איזה יופי, גם סינגל, גם מצויץ וגם טעים.. עם כל הארמונות והאבירים יש סיכוי שתפגוש איזו צפרדע.. :)
השבמחקהעקר שבסוף נחתת בארמון והיית לנסיך.זה פותר הרבה בעיות רגשיות
השבמחקרק בחייתק אל תסתבך עם אף נסיכה..
.