16/6
אני איש של דרך, זה ברור. המטרה היא רק אלמנט שמגדיר כיוון, מרחק וקושי. תחושת הסיפוק, גאוות ההישג מישכם רגע קצר, אך הדרך היא ארוכה ומתמשכת, לעיתים קלה וצולחת ולעתים קשה וכושלת. ברגע שהגעתי ליעד, תם קסמה של הדרך ונגוז.
היום הגעתי ברכבת ללותרשטאט מהר מהצפוי, התארגנתי לרכיבה על הרציף והתגלגלתי אל העיר המוכרת, והנה נקלעתי ליריד או חג, שכול התושבים מחופשים בסגנון ימי הביניים. האנשים לאבירים והנשים למטרוניתות, הילדות לאיכרות בבגדי יוטה מהוהים, והילדים לשוליות ושליחים. בכל מקום היו פינות משוחזרות בדיוק מהמם, של בתי עסק שונים מאותה תקופה: סדנתו של הנפח ובה מפוח גדול על גחלים, ונפח מכה בברזל המלובן שהנער השוליה מוציא מין האש (אמיתי! תראו תמונות), ורצען, וטווה בפלך, ואופה עם תנור ברזל ענק על גחלים, הכל עובד, ואישתו הבלבוסטע מוכרת את הלחמניות, ונגר, עם מקצוע עץ גדול ורכב עם מרכבה ועוד ועוד. הרחוב היה מלא באבירים ובליצני חצר, ובאחד הדוכנים ראיתי אישה מבשלת נזיד סמיך בסיר ענק. קניתי מנה - מעין גולש עבה וחום בכלי חרס, והיא בוצעת לך חתיכת לחם מכיכר ענקית בקוטר מטר שיש לה שם. תעים משהו! לקחתי מיד עוד מנה. מעניין איזה משבר חמור הם עברו שגרם להם להחליף את כל זה במיונז? קניתי גם קנקן שיכר, משהו אדום ומתקתק טיפה תוסס עם גרגרי יער בפנים, ועף לי המוח תוך דקה.
כבר היה אחר צוהרים כשגמרתי עם היריד הזה, ואיתרתי אתר קמפינג בספר החדש כ 15 קמ ממני. אמרתי נתקדם לשם, לפחות נתחיל. בדיוק כשאני מגיע למקום יש לי תחושה שאני נוסע צפון מזרחה במקום דרום מערבה. נועצתי במפות ובמצפן, וכן, אני הפוך! בקיצור חזרתי כל הדרך אל הקמפינג המוכר בחצר המלון על גדת הנהר אחרי 30 קמ בפריילוף, אבל מה זה חשוב, העיקר שאני שוב על הדרך!
נהדר, כמו באגדות או אולי משחקי הכס..
השבמחק