מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שישי, 20 ביוני 2014

הרפתקאה בין צוקים וארץ אחרת

20/6
קיפלתי את עצמי בבוקר טיק טק ויצאתי במגמה להתקדם הרבה כפיצוי על הדרדלה של אתמול. המלון הלילה היה יקר, מעצבן ועם אינטרנט דפוק. בכלל אני שונא מלונות. אוהב קמפינג. כבר אמרתי.

אחרי כמה קילומטרים נגמר המסלול וצוק אדיר לפניי שמגיע עד המים. הייתי צריך לעבור לגדה השניה במעבורת לפני כמה קילומטרים. לא רוצה לחזור. עוצר להביט במפות, משום מה יש לי הרגשה שאני הולך לעבור בצד האחורי של הצוק הזה, ולא במסלול הרשמי שעל הגדה האחרת. מעיין במפה, יש נחל קטן שנשפך לנהר ועל הוואדי שלו מסומנת דרך שעם כמה פיתולים מטפסת ועוברת את האוכף שמאחורי הצוק ויורדת חזרה לנהר מהצד השני, ובכך ומקצרת לולאה שלמה של הנהר. בקיצור אני יודע שאני אזיע מהתחת ואוכל קש, אבל אני זה אני.

אלוהים כמה זה היה קשה, אלוהים אדירים-רים-רים כמה שווה! מצאתי את עצמי בסינגל צר ולעיתים תלול בין צוקים זקופים ומוזרים  בתוך היער מהמם ביופיו, מטפס בשיפועים שגם בלי כל הציוד אני בדרך כלל דוחף ברגל, מצלם בגשם, ונלחם שהמצלמה תשאר יבשה. ירדתי חזרה לנהר בתחושת התעלות ממש.

צילמתי לכם בחושך לאור הפנס את המפה, בה סימנתי בנקודות את המסלול שעשיתי, וציינתי את הצוק ואת נקודת ההתחלה. שימו לב שהמסלול הרשמי הוא באדום, והוא נפסק בקטע הזה. כל העסק שמונה קילומטר עד שחזרתי לנהר, ולקח שעתיים, הכל בגשם בלתי פוסק שכבר מזמן לא מפחיד אותי.

אחר כך המשכתי בגשם בשוונג, רואה מספנה או מסוף שבו מנופים גדולים פורקים סחורות ומכולות מספינות הנהר ומעמיסים על רכבות, זה רמז ראשון. מגיע לעיר קטנה וטיפה מוזנחת שבה הולכי הרגל עוברים את הכביש באדום, זה רמז שני. רואה מאפייה שלא כתוב עליה בייקרי אלא משהו מקושקש לגמרי, אני נכנס, בוחר שתי לחמניות, והאישה רואה את היורו שביד שלי ונאנחת ומתחילה לחטט בקופה, וכאן אני קולט שאני בעצם לא בגרמניה, ואלה, לא רק שלא מדברים אנגלית, גם גרמנית הם לא מבינים! וכאן אני תופס שלמדתי קצת גרמנית בלי להרגיש, עם כל הלא יאומן שבדבר. וכל זה תופס אותי אחר הצוהרים, כשאני כבר עייף מהרפתקאות מחשב את דרכי לקמפ. והינה קמפינג אחול בלולה עם אינטרנט אחול בלטה! ובמקום מיונז רוטב פטריות!!!

5 תגובות:

  1. קובלה..השתדלתי להבין מהמפה.ולא ככ צלח.
    אבקש מעמי שיתרגם.דברים כאלה כנראה מבינים רק בנים.
    בכל מקרה אתה בעיני מפיסטו..רב גבורות ועלילות מי ישורנו.
    וכאן, שבת בבוקר יו יפה ואילת שותה המון קפה..
    נשיקות ושאפו לגיבור.

    השבמחק
  2. קובי,
    היער היפיפיה הזה, הוא חלק מרשת השבילים סביב באד שאנדאו. זאת הסיבה, שהמלצתי לך לטייל שם עם האופניים מספר ימים. חבל שעברת צ'יקצ'ק ולא נשארת קצת לספוג האווירה המיוחדת של האזור. יש שם רשת שבילי אופניים מדהימה ושבילי הליכה לתפארה. האזור הזה אחד היפים בגרמניה.
    הלולאה שנהר האלבה עושה נקרא בגרמנית שלייפה schleife. בדרך כלל הלולאות הללו נמצאות באזורים קסומים, כמו במקרה הנוכחי.
    השלייפה הכי יפה והכי מפורסם, נמצא בחבל הסאר בנהר הסאר בצד השני של גרמניה ליד הגבול עם לוקסמבורג. מומלץ ביותר. המקום הכי יפה בגרמניה, אפילו יותר יפה מהאגמים במרום האלפים בדרום בוואריה. הנה כאן תמונות מדהימות. לא לפספס: https://www.google.com/search?hl=en&biw=980&bih=546&site=webhp&tbm=isch&sa=1&q=saarschleife&oq=saarschleife&gs_l=img.12..0l3j0i24l2.4231.4231.0.5945.1.1.0.0.0.0.125.125.0j1.1.0....0...1c.1.47.img..0.1.124.p1fLHo2u4ck#imgdii=_

    ביי

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    2. נזכרתי בעוד משהו...
      קובי, אתה מזכיר כל הזמן, שאתה במגמת טיפוס במעלה הזרם.
      אז כדאי לספר לכולם, שנהר האלבה הוא הנהר הכי שטוח באירופה. אורך הנהר בגרמניה הוא קרוב ל- 800 ק"מ מהגבול הצ'כי עד העיר קוקסהאבן בים הצפוני. והפרש הגבהים הוא 100 מטרים בלבד. בחישוב טריגונומטרי פשוט: הזוית הממוצעת של הנהר היא 0.007 מעלות.... זאת הסיבה שנהר האלבה הוא גם הנהר הכי מפותל באירופה...

      מחק
    3. היי קובי,
      אתה חוצה מדינות באירופה, ואכן עבר לו חודש ואני שוב בארה"ב. חורש אוטוסטרדות משמימות ואמריקאים קשים. ממש מקנא בחוויות שלך וקורא בכיף את התאורים.
      לקח לי הרבה זמן להגיב כי-
      1. הייתי בטיסה כששלחת
      2. רציתי לקרוא את הפוסטים לפי הסדר והסתבכתי בטלפון. אז הבוקר השכמתי מוקדם (ג'ט לג) וקראתי בהנאה ואיטיות את התאורים כדי לספוג את התמונה.
      עזוב את כל החוליגנים של הכדורגל (גם אני צופה לא מעט :-( ) ותכתוב. זה לא רק בשבילנו, זה בעיקר בשבילך.
      ולאלה שמסבירים לך שזה לא עליות תגיד - שזו בעצם הייתה העליה האחרונה!!

      מחק