מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום חמישי, 26 ביוני 2014

אולסנקה

למלון שלי קוראים ספורטס אנד קונגרס הוטל אולסנקה. זה על שם הכפר שהיה כאן בימי הביניים לפני שפראג בלעה אותו. זה מלון נחמד מאוד, ויש לי בו חדר גדול ונעים, וגם מפתח פרטי לחדר המזוודות, שם מאופסנות האופניים שלי. מול המלון יש פאב מסעדה שכונתי גדול וישן, וקוראים לו אולסנקה אולה. בשלט שבחזית כתוב '1728'. שזה כמובן לא יכול להיות כי הבניין לא יותר מבן 50.

כל ערב, כשעייפתי מהעיר ואני חוזר למלון, אני נכנס לפאב ומתיישב בשולחן הקבוע שלי. המלצריות כבר מכירות אותי ומייד כשאני נכנס הן צורחות בקולי קולות "גולאש סופ פור דה יזראלי סניור!" כפי שלימדתי אותן. זה מרק עבה בצבע אדום כהה עם חתיכות כבש בפנים, משהו בנזונה, ואתה מקבל איתו שלוש פרוסות עבות של לחם שחור עם קימל, שאין כזה בישראל. גם לא בגרמניה עם כל הבייקרי שלהם. אני אוכל את כל הלחם עד הפירור האחרון. יחד עם המרק מגיעה כוס ענקית של בירה, משהו כמו 700 סמ"ק, חצי בירה חצי קצף.

באחת הפעמים הבחנתי שבקיר האחורי של המקום יש ציור דהוי על כל הקיר של כפר עתיק. אולסנקה מן הסתם. המבנה העגול שמצוייר במרכז התמונה הוא אותו מבנה שנמצא בבית הקברות, כמה מאות מטרים במורד הרחוב.

הערב זה הערב האחרון שלי כאן. מחר אני עוזב ועובר ללילה אחד לקמפינג שבצפון העיר ואחר כך - לדרך. צר לי לעזוב. בשולחן הסמוך מתיישבים שני בחורים. לאחר כמה דקות ניגש אלי אחד מהם, מצביע על הטבק שלי שעל השולחן ואומר משהו בצ'כית. אינגליש? אני אומר. הוא עושה תנועה של 'לא משנה' וחוזר לשולחן שלו. לאחר כמה דקות הוא חוזר ומדקלם מה ששינן עם החבר שלו: "מיי איי הב סם טובקו פור מיי ג'ויינט?" שור, בי מיי גסט!, אני עונה. הוא לוקח וחוזר מבסוט לשולחנו.

עיניי נופלות על ציור הקיר, ופתאום אני מבחין שעל אחד הבתים שנראה כמו בית מרזח, כתוב "אולסנקה אולה" אהה, אז הם בכל זאת לא משקרים! לכבוד העניין אני קם, הולך אל הבחורים ואומר: "מיי איי הב סם ליטל סינג פור מיי טובקו?" שור! הם צוהלים, בי מיי גסט!

מחר בקמפינג אני בטח אהיה קצת עליז, לטשטש את עצב הפרידה מהעיר הקסומה הזו.

2 comments:

  1. הקישקע שלי יוצא החוצה מתאורי הגולש האלה... חתיכות כבש...אחח...
    איך אני אוהב את המסעדות הפשוטות האלה, עם האוכל הביתי המבושל והלחם השחור הכבד...
    נעשיתי רעב, באמת.

    השבמחק
  2. עם כל תאורי האוכל ה"מרזה"הזה תצטרך להקיף את העולם בשמונים יום כדי לשמור על משקל תקין ולא לחזור אלינו דבה...
    שבת שלום , באהבה
    אולסנקה. ( אהבתי..)

    השבמחק