מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שישי, 20 ביוני 2014

דרזדן

19/6
אתמול הנוף השתנה, והנהר נכנס לבין גבעות (יותר נכון יצא מהגבעות, כי אני הרי רוכב במעלה הזרם). המוני רוכבים כאן, זוגות זוגות, כל זוג שחולף אומר לך שלום. הגבר, שהוא הראשון, הוא זה שאומר, ומספיק לו שהוא אומר לגבר הבא מולו, האישה כבר נכללת. אני מתעלם מהגבר ואומר רק לאישה. כי אני צדיק.

אתמול בקמפינג, אף שהיינו הרבה רוכבים יחסית, לא נוצרה שום תקשורת בין-אוהלית. כל אחד בענייניו. אני משפצר באופניים, ואין סוף לשיפצורים. אתמול החלפתי רפידות בקדמי. כל יום אני מנקה יפה את רגלי הבולם, ועד עכשיו - טוק טוק בקרש - אין שום בעיה ושום נזילה. האופניים שלי עכשיו הם מכווננים היטב, והציוד הדוק וצמוד.

אחר כך אני מבשל ארוחת ערב, והרי אחד המתכונים שלי: אני מבשל פסטה רגילה כמו בבית, מסנן ומעביר לצלחת. פותח קופסת הרינג או מקרלים בשמן ושופך לסיר רק את השמן, בו אני מטגן עגבניה קצוצה, ואז מחזיר פנימה את הפסטה וההרינג. בצלחת שהתפנתה אני חותך עיגולי מלפפון + פרי או ירק טרי שיש לי, למשל דובדבנים, ומטפטף כמה טיפות לימון, ואוכל לתיאבון!

הבוקר קמתי מלא מרץ, התארגנתי במהירות ויצאתי. תוך כדי הקילומטרים הראשונים אני פותח את כל המפות, בסמרטפון (מפת שבילי אופניים מצויינת) בספורטיבה (מפה טופוגרפית) ובספר (מפה לא משהו, אבל מפרטת נקודות עיניין, צימרים ואתרי קמפינג) ומחפש יעד להיום, סופר קילומטרים, ומתכנן את הדרך. והינה תוך כדי התכנונים הופיע לי פתאום עיר עתיקה עם קתדרלה ענקית וגשר קשתות עתיק ויפה - דרזדן! (אופס, עפו לי 20 קילומטר בלי להרגיש) הלכו כל התיכנונים. הסתובבתי שעות בסימטאות הצצתי לצ'פלות, צילמתי נגני רחוב מדהימים, רביעיית כלי נשיפה, וראיתי פרסקאות ועוד, עד שרציתי להכנס לקפה ולהזמין את העוגה הכי גבוהה, כהרגלי, וקלטתי שפה זה מלכודת תיירים עצבנית במיוחד, אז וויתרתי והלכתי מתחת לגשר ושלפתי את הגזיה ואת הבסקוויטים שיש האמתחתי. אחר כך עליתי על האופניים וניסיתי בכל זאת להתקדם קצת אבל מזג האוויר נהיה סגרירי וקר עם משבי רוח רציניים, והחלטתי להכנס למלון הראשון שיש לו אינטרנט. וכך מצאתי את עצמי פה, עם אינטרנט מקרטע שמתנתק כל דקה. קצת באסה.

רק 44 קמ היום.

2 comments:

  1. דרזדן אחת החפות שבערי גרמניה
    . הוחרבה כליל עי בעלות הברית כל מה שאתה רןואה הוא שחזור..
    של העתיק...
    דש לגזיה אשר מתחת לגשר....

    השבמחק
  2. קובי,
    דרזדן כנראה העיר הכי יקרה בגרמניה עבור תיירים. יש לך חושים מצויינים.
    ביום הרכיבה הבא, אתה אמור להגיע לבאד-שנדאו. מקום קסום במיוחד הנמצא חמישה ק"מ מהגבול עם צ'כיה. מומלץ לשהות שם יומיים שלושה, ולטייל בגבעות מסביב. גן עדן מיוחד ויוצא דופן. באמת.

    משהו לגבי האופי של ההולנדים והגרמנים, כפי שאני תופס אותם (בהמשך לפוסט קודם שלך).

    אצל ההולנדים הנחמדות היא מטעמי נימוס, הם לא באמת כאלה. בנוסף הם העם הכי קמצן בכדור הארץ, והם המארחים הכי גרועים, שקיימים. כשהם מגישים לך שלושה ביסקויטים יבשים עם הקפה, הם מצפים שתאכל רק אחד. בנוסף הם סופר גזענים. ואני מדבר באופן כללי, ולא על אנטישמיות.

    הגרמנים הם מכונות נעדרות רגש, עם איטלגנציה רגשית מאוד נמוכה. נעדרים לחלוטין מיומנויות חברתיות. יכולת גמישות ואילתור שואפים לאפס. ואני דווקא מצאתי, שהמזרח הגרמנים הרבה יותר גרועים מהמערב. והסיבה לדעתי, ההשפעה הקומוניסטית הנוקשה, שעדיין לא פגה לגמרי. כמובן, ברגע שישראלי מגיע לאיזה צימר, הם יעשו הכל לרצות אותו. אבל הם בדרך כלל לא ינסו ליצור קשר של שיחה ארוכה. הכל אצלם טכני. הם ישאלו מה אתה רוצה לאכול במקום השינקן, כי הם יודעים שיהודים לא אוכלים חזיר, אבל לא ינהלו אף פעם שיחה חברתית.
    פגשתי לפני שנתיים בוסני שחי בגרמניה כבר עשרים שנה, ויש לו פאב (ליד שטוטגארט), שאצלו שתיתי ושתיתי ושתיתי.... הוא אמר לי את המשפט הבא: הגרמנים עובדים מהבוקר עד הערב. מעבר לזה אין להם דבר בחיים. חיי החברה שלהם - אפס. ואני אוסיף: arbeit macht frei....

    כמובן שלאורך כל ה-25 אלף ק"מ, שחרשתי באירופה במהלך השנים, פגשתי גם גרמנים שונים. אבל אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת, בערך. ואני מדבר על 12 שנים של טיולים בקיץ באירופה, ויותר מ-25 אלף ק"מ.

    משהו לגבי הנוף בהמשך: האלבה בעשרות הק"מ הראשונים שלו, מיד ברגע שעוברים לצ'כיה - סופר מדהים. שונה ב-180 מעלות ממה שהתרגלת בגרמניה. תגלה בעצמך... סוף הדרך. אבל תתכונן גם לעוני, דלות והזנחה ממש לא נעימים בצ'כיה ברוב האזורים הרחוקים מפראג. לי אישית היה קשה מהמראות. (אבל אולי המצב השתפר מעט ב-9 שנים האחרונות...)

    ביי
    מדורון

    השבמחק