מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

המושבניק ושדה המעיין

יצאתי מגולדן סיטי בעצלתיים אחרי ארוחת בוקר שמנה עם ליז וטוד. המשכתי איתם כמה מיילים עד שחתכתי דרומה לכיוון ספרינגפילד, כ 60 מייל מחוץ למסלול. מעיון במפה ידעתי שאני הולך לחצות רכס גבעות אבל לא הצלחתי לגלות כמה תלולות, כך שנפשית הייתי מוכן לעשות את הדרך הזו ביומיים. ואכן נכנסתי לרולינג הילס עם שיפועים לא קטנים, נלחמתי ונלחמתי עד תשישות. עצרתי על גבעה לקחת אוויר, עצר ליידי חוואי על טרקטור גדול, כיבה את המכונה, ירד ובא אלי.

"אתה בסדר? הכל בסדר איתך? צריך משהו? מים? כי אם אתה רוצה מים, אתה יורד כאן את הגבעה עד העץ הגדול, רואה? העץ הגדול. שם יש באר עם מים טובים. אתה לא הראשון. עוברים כאן הרבה כמוך, ואת כולם אני שולח לבאר. זו באר שאבא שלי חפר בזמנו. כל הסביבה פה שתתה ממנו. אני גדלתי כאן בתור ילד. היו לנו 9 אקר אדמה והוצאנו ממנה את הפרנסה שלנו. אני יש לי 600 אקר. גמרתי עם תבואה, עכשיו אני מגדל בקר. 500 ראש עם שלושה עובדים מיי פרנד, רק שלושה! תאכל, תאכל את החטיף שלך, אני לא אפריע לך." 

(הולך אל הטרקטור, ומיד חוזר)

"מאז שאישתי הלכה כבר לא איכפת לי כלום. 40 שנה היינו נשואים. מגיל 18 לקחתי אותה. ארבעים אדוני! עד שהשמיים לקחו אותה. גילו לה סרטן קטן, בגודל של שעועית, ותוך עשרה חודשים אכל אותה. אני יודע, הרבה מתגרשים היום, אבל אני היו לי נישואים טובים. ושתי בנות יש לי. אחת הבעל שלה שם, בספרינגפילד, נכנס למחשבים. לא יודע מה יש להם מהחתיכות פלסטיק האלה, אבל הוא עושה פרנסה אז אני שותק. האמת יש דברים טובים בפנים, זה אני מבין. גם לי יש אחד. (שולף סמארטפון חדיש) את כל העולם יש בפנים. אבל את הבקר אפשר להאכיל איתו? לא! אבל אני לא אפריע לך"

(צעד לכיוון הטרקטור, צעד חזרה)

"יש לך פה עוד גבעה אחת גדולה, אחרי זה הכל פלאט. ואם אתה בסביבה מתי שהוא, תיכנס אלי שמעת? זה מפה שמאלה, שלושה מייל והגעת. אני גם יכול לקחת אותך על הטרקטור. את האופניים אתה יכול להשאיר כאן. זה אנשים טובים פה, לא ינגעו. תמשיך עוד 7 מייל יש בית ירוק. יקבלו אותך שם. יתן לך סודה. הוא אוהב שבאים סייקליסטים. גם אני אוהב. טוב מיי פרינד, אני לא אפריע לך. דיברתי קצת. אז מה. חכה רגע, מה אתה כבר מצלם, תן לעמוד!"

חבל שאין לי שנה בשביל המסע הזה. הייתי נשאר עם המושבניק הזה שבוע שבועיים, עובד איתו קצת בפרות, נותן לו לדבר.

מלא מוטיבציה חדשה עליתי על האופניים. הגעתי לפאתי העיר לאחר 61 מייל קרוע ומחוק. נכנסתי למוטל הראשון שראיתי, הכנסתי את האופניים לחדר ומיד חזרתי למשרד והודעתי שאני נשאר לעוד לילה. מחר יום חופש.

שדה המעיין (ספרינגפילד)

באתי כדי להכנס לחנות אופניים רצינית להחליף שרשרת וקסטה ואולי רפידות לברקסים, אבל לא שמתי לב שיום א' היום והחנויות סגורות. איתרתי באינטרנט חנות שכן פתוחה בקצה השני של העיר, מרחק כ 10 מייל. כל כך רציתי יום מנוחה ללא דיווש, אבל אין ברירה, יצאתי. בדרך אני מגלה שהחנות נפתחת רק ב 11 ויש לי שעה לשרוף. חתכתי למרכז העיר למסלול ראוט 66 המפורסם. העיר הייתה ריקה לגמרי, הרמזורים התחלפו לשווא, השלטים היבהבו לריק, ורק אני התגלגלתי לי ברחוב סט לואיס "המפורסם". כל דבר פה "מפורסם". הפעלתי מערכת מידע אוטומטית שמצאתי באחת הפינות, והיא עדכנה אותי שכאן המסגד, והינה הקולנוע, ומעבר לפינה הגלידה שכולם אכלו בדרך לאל איי, ובמורד הרחוב - הקפה "המפורסם" שהגיש בורגרים בלי הפסקה לילדי הפרחים במכוניות החבוטות שחצו את אמריקה עשרים וארבע שבע.

הלכתי לקפה המפורסם והזמנתי ברקפסט. באמת מנה לתפארת, רק הקפה האמריקאי, אפילו עם קוראים לו קפוצ'ינו באותיות גותיות, עדיין זה אותו שתן סוסים שהוסיפו לו קצפת תעשייתית בטעם פלסטיק מלמעלה. אהבתי להסתובב בעיר הריקה, רק אני וכמה תיירים יפנים שבאין משהו אוטנטי לצלם, צילמו אותי, החליפו עדשה ולקחו עוד טייק. אז כעת אני "דמות אוטנטית" מהרחוב "האוטנטי" בעיר ספרינגפילד אשר במיזורי. אגב, לדעתי ספרינגפילד זה שם יפהפה לעיר (אם שוכחים שזהו בעצם שם של שדה קרב). לא פלא שיש עוד עשר ערים באמריקה עם אותו שם.

"דיברתי קצת, אז מה"

רולינג הילס

מפגש עם מסלול ראוט 66 המפורסם


הקולנוע המפורסם

ארוחת בוקר נהדרת בכיכר הריקה

תגובה 1:

  1. עצה קטנה:
    קטע רולינג הילס כזה הוא מהאהובים עלי ביותר. סלול - אין מכשול בתחתית הירידה וניתן לדווש במרץ ולנצל את התנופה כדי לגמוע ללא מאמץ כשני שליש מן העליה, עוד פוש קטן לתחילת הירידה וחוזר חלילה .....
    והכל נכון כל עוד הרוח לא עובדת נגדך.

    השבמחק