מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום שלישי, 2 באוגוסט 2016

עולם מתפורר וריחות מארץ הקודש

כל היום לחצתי מול הרוח ולא נכנעתי. כשנותרו לי עוד כ 10 מייל עד לקמפ המיועד, לא אכלתי חטיף למרות הרעב, ולחצתי אפילו יותר, כי ידעתי מה מחכה לי בערב. הייתה לי תוכנית. כשהגעתי למבואות העיירה רעב כזאב, הצצתי לקמפ, ולא היה להם שולחנות פיקניק. אמרו לך למוטל מימול, להם יש גזיבו עם שולחן פיקניק. כשהתקדמתי לכיוון המוטל, נכנסתי בדרך לצרכנייה הקטנה ולמזלי מצאתי שם עגבנייה, מלפפון, ראש שום מצומק שנותר מעידנים אחרים ובצל גדול - וזה כל מה שהייתי צריך. כשנכנסתי למשרד המוטל, הצבעתי לגברת על החדר שאותו אני רוצה - זה שבדיוק מול הגזיבו.

אבל למה להתחיל מהסוף, בואו נגלגל קצת אחורה ונראה איך בכלל כל זה התחיל...

<<<<<《《《 <<<<<<<

יום אחורה, יצאתי מהסטייט פארק היפה על גדת האגם של פואבלו בעצלתיים, היו לפני רק 15 מייל לצידה השני של העיר, ששם מסתיים פרק 6 במסע. בדיוק נקודת האמצע של כל העסק. רצה המקרה, ודודו, ממציא המגנזיום ושאר המצאות, הגיע לסביבה והחליט לבוא לבקר. הפגישה נקבעה למחרת בבוקר.

כל היום הסתובבתי בשכונות העיר וראיתי את אמריקה המתפוררת במלוא כיעורה. עברתי בשכונות שהזכירו לי את חדרה דרום במאה הקודמת, או יבנה מזרח, בתים קטנים צפופים ומתקלפים שחלקם נטוש, אספלט מתפורר ומלא בורות, אשפה מתגוללת ברחובות, דרי רחוב מחטטים בפחים... לא שונה ממה שתמצא באולד דלהי, בשכונות בנקוק או בישקק, או בדרום תל אביב. גם זה פן של הגלובליזציה, זה שלא מרבים לדבר בו.

ובבוקר בבוקר, בדיוק של דקה הוא הופיע, והביא איתו מתנות מעבר לאוקיאנוס, כמו הדוד מאמריקה - רק הפוך! והלכנו לקפה הכי נורמלי שפגשתי באמריקה לארוחת בוקר, והייתה לי הקלה עצומה לראות דמות מוכרת, לדבר עברית על קפה הפוך ולקבל מאבא זולו את כל התמיכה האפשרית לקראת חציו השני של המסע. תודה דודו, על המגנזיום והטחינה והקפה הטורקי, ובעיקר על התמיכה המנטלית - אין כמוך!

>>>>>>>>》》》》》>>>>>>>

כשהכל כבר היה מוכן וערוך על השולחן שמתחת לגזיבו במרכז הרחבה, יצאו אט אט שוכני המוטל מהחדרים. אישה עם כלב, נהג רזה, נהג שמן, בעלה הגוץ של הבעלבוסטע ועוד איזה טיפוס או שניים, מתקרבים קצת, מרחרחים מרחוק ולא מבינים שהם רואים סלט ערבי באלדי קצוץ דק עם כל השמן זית והלימון, טחינה כהלכתה עם כל השום והפפריקה, פרוסות בייקון צלויות על הגזיה, ולקינוח - קפה טורקי בתקן מחמיר, מורתח פעם וחצי, בדיוק כמו שצריך, ואיש אחד עם טייץ אדומים ובלי חולצה טורף הכל ועיניו נוצצות...







8 תגובות:

  1. בדקות אלה עולה לפייס התיעוד שלי למפגש המרענן.
    הטקסטים לא מישו אבל יש את הטוויסט שלי.
    תכנסו לפייס שלי - וכנראה גם אצל קובי אני בטוח שתהנו

    אבא זולו
    איש המגנזיום

    השבמחק
  2. זולו בן גולו הגיע סוף סוף.
    יפה מאוד.

    השבמחק
  3. זולו בן גולו הגיע סוף סוף.
    יפה מאוד.

    השבמחק
  4. לא זוכר עם הבנק או חברת הביטוח אמרה טוב שיש לך חברים...
    אז כל הכבוד דודו והידד לקובי...
    כנראה שאתה לא צריך זריקת עדוד ובכל אופן מעודדים

    השבמחק
  5. לא זוכר עם הבנק או חברת הביטוח אמרה טוב שיש לך חברים...
    אז כל הכבוד דודו והידד לקובי...
    כנראה שאתה לא צריך זריקת עדוד ובכל אופן מעודדים

    השבמחק
  6. ממשיכים לעקוב ולהחזיק לך אצבעות/רגליים/פדלים/שוקיים?? העיקר שתמשיך לכתוב...

    השבמחק
  7. ממשיכים לעקוב ולהחזיק לך אצבעות/רגליים/פדלים/שוקיים?? העיקר שתמשיך לכתוב...

    השבמחק
  8. איזו כתיבה מרעננת וזורמת

    השבמחק