מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

בדרך לתפוח הגדול

הבוקר אור, ואני, כולי עזוז, נפרד מצ'סטר ומהמיסיסיפי, עולה על האופניים ומתחיל לנוע על התוואי שגוגל מפות תכנן לי. אחרי מאה מטר עליתי על כביש צר ללא שוליים ועמוס במשאיות ענק, שלא יכולות לעקוף אותי ופשוט נגררות אחרי... עצרתי באיזו פינה וחיפשתי במפה אלטרנטיבה. אין. אבל גיליתי גשר עץ עתיק ומגניב. זה נמשך 7 מייל של סיוט, עד שהקו שעל המסך הוריד אותי לכביש צדדי ונטוש. סבבה? סבבה. רק שאחרי כמה דקות הוא הפך לדרך עפר. לא שיש לי משהו נגד גראבל, אבל זה כל כך מאיט את הקצב, שעלה לי החשש שכל עבודת החיפוש שעשיתי אתמול כדי לסמן מטרה בטווח 50 מייל עם אפשרויות לינה תרד לטמיון, כי אם זה נמשך כך אין סיכוי שאגיע...

אבל בלעתי את הרוק והמשכתי לדשדש בחצץ בניסיון לא להיות מודאג ולהנות מהדרך, עד שהגעתי לשער נעול. באין ברירה לקחתי ימינה, מה שתקע את גוגל מאפס לגמרי, כי לא היה לו קליטה לחשב מסלול מחדש. בשלב זה נתתי לגוגל גט וחזרתי למפת OCM החביבה שבעזרתה חציתי את כל אירופה, ובניווט מדוקדק פנייה אחר פנייה הוצאתי אותנו חזרה לכביש המשאיות. הפעם פיתחתי טכניקה חדשה: בעזרת חוש השמיעה המפותח שלי, כל פעם שהגיע משאית מאחור ירדתי לתעלה בעזרת כישורי האול מאונטיין שלי, וחזרתי לכבביש כשהיא חלפה.

כך עברו להם עוד כמה מיילים של טנגו ליתוש ופילים, עד שכל הפילים פנו לפתע ימינה - ונתגלה לי מכרה פחם במלוא הדרו השחור. אז עכשיו אני מכיר את כל דרכו של הפחם, מהמכרה על המשאיות אל המיסיסיפי, ובדוברות על הנהר עד ניו אורלינס... ואני מספר לכם את כל זה כדי שלא תחשבו שלא למדתי משהו היום!

לבסוף הגעתי מותש לעיר היעד, נאשוויל, התגלגלתי ישר לסיטי פארק, מצאתי את הסככה עם החשמל ואת המקלחות של מגרשי הספורט - ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

וביום השני נפתחו השמיים וגשם בא, וגם חברה ותיקה שלי הופיעה - הרוח הנגדית! אבל אני לא נבהלתי ולמדתי למצוא את הכבישים הנידחים שבין דרכי העפר, וחציתי שדות אינסופיים, הפעם של שעועית, ונקלעתי לעיר נטושה שהיער בלע אותה. בהמשך הגעתי לעיירה אחרת עם מסעדה, ובה ישבתי שעה עד שהגשם פסק, ובעלת הבית נדלקה מהרעיון שנטשתי את טראנס אמריקה לטובת ניו יורק והעניקה לי פאי על חשבונה. בסופו של יום עליתי על אינטר סטייט 57 שנוסע ישר לשיקגו ל 12 המיילים האחרונים עד העיר סאלם, וכאן אני במלון אקראי, מנסה למצוא לי דרך ויעד למחר...

גשר עץ בן מאה חמישים שנה

גראבל

מכרה הפחם

העיר שהיער בלע

שעועית


פאי על חשבון הבית

תגובה 1:

  1. למקרה שאתה לא מכיר - יש בגוגל מפס אפשרות להוריד מפה ולשמור אותה בטלפון שלך. כך גם כשאין קליטה אתה יכול להמשיך.
    מפה שאתה מוריד יכולה להספיק לפחות ליום רכיבה ובד"כ גם ליותר, מבחינת גודל השטח. הכי משתלם, כמובן, זה להוריד אותן בערב, אם הגעת למקום עם WIFI.

    השבמחק