מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שני, 28 ביולי 2014

דרכים צדדיות

25/7
SS13 הוא הכביש היחידי שמוביל מגראדו אל פורטוגרוארו, העיר בה הזמנתי לי B&B להערב, שנמצאת בדיוק בחצי הדרך לוונציה, הוא כביש צר, נתיב אחד לכל כיוון ובלי שוליים, והוא עמוס בכל המשאיות שלא רוצות או לא יכולות לעלות על האוטוסטרדה המקבילה, ואלה נהגים איטלקים, הדם שלהם תוסס.

אחרי 8 קמ בכביש הזה התחלתי לחפש דרכים צדדיות, ורכבתי בחצרות אחוריות, באזורי תעשיה בין מפעלים ובשכונות שוליים בין שיכוני פועלים ופחונים. זה היה יום רכיבה ממש מרתק ושונה, באיטליה היומיומית והלא תיירותית, שאגב די דומה לישראל. אכלתי ארוחת צהריים נהדרת במסעדת פועלים במחיר זעום, אנשים התקהלו סביבי וילדים רצו אחרי.

למרבה הפלא פגשתי כמה טוררים עם ציוד מלא, כמוני, חלקם בכיוון שלי וחלקם מולי, שמתחמקים גם הם מאותו כביש. עוצרים, מחלפים אינפורמציה חשובה לגבי דרכים אפשריות וכמה ברכות, וממשיכים איש לדרכו.

בפורטוגוארו - כן, יש עיר כזאת. למה, "פתח תקווה" נשמע לכם יותר טוב? אגב, דומה לפתח תקווה שתי טיפות מים, תראו בתמונה - בדו משפחתי בורגני מין השורה קיבלו את פניי זוג הודים, שאמרו לי בעברית גואית "מה נסמע? מה קורה גבר?" ישר בכניסה, וזה כל כך הצחיק אותי שנפלו לי האופניים מהיידים. מסתבר שהם ראו את הפרטים שלי בהזמנה ועשו עלי גוגל לפני שהגעתי. הם אגב, מעולם לא היו בישראל. לפני שהשתקעו באיטליה היה להם דוכן שרוואלים בגואה ומשם העברית, וגם הכסף לווילה בפתח תקווה - פורטוגוארו. היה ערב מעניין ומצחיק.
74 קמ היום, מעניינים להפליא, הכל במישור.

26/7
הגשם שוב נזכר בי והבוקר עם יציאתי לדרך זה התחיל ולא פסק עד עכשיו. לא נבהלתי, שמתי עלי את הפונצ'ו הצהוב והערדליים והמשכתי, במטרה להגיע לחוף ג'סולו, הכי קרוב לוונציה, כדי לעלות מחר על הבוקר על ספינה לוונציה. תכננתי להתנחל באחד מאתרי הנופש הרבים שעל החוף, המכונים "קמפינג ווילג'", והם בעצם כפרי נופש המוניים, ענקיים, עם כל הזומבה והמקרנה ברמקולים מהבוקר.

כל היום רכבתי בגשם, וכשהגעתי ללידו די לג'סולו הבנתי שזה לא יום לקמפינג. באחד ממתחי הגשם החזקים עצרתי בתחנת אוטובוס מול המלונות והסמרטה רואה wifi פתוח. נכנסתי לאתר בוקינג לראות מה האפשרויות. הכי זול 90 יורו. נקטתי בשיטה הידועה שלי, ורעננתי את החיפוש שוב ושוב בסבלנות כי אני יודע שהמלונות שנתקעים עם חדרים פנויים מורידים מחירים לחצי ברגע האחרון, עד שעליתי על חדר ב42 יורו בדיוק בפינה שחיפשתי.  בגשם זלעפות הגעתי למלון מאוחר בערב. יום מנהלתי הייתי קורא לזה. 66 קמ של גשם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה