הבוקר קיפלתי את עצמי בעצלתיים ויצאתי ממש מאוחר, לא שוכח לעשות סיבוב בכל הקמפ ולהגיד שלום לכו-לם, גם למי שבדיוק בשירותים. העליות החלו ולא רצו להגמר. לאחר כמה קילומטרים שוב ירדתי לנהר והוא עכשיו רזה יותר, רק 15-20 מטר רוחב, והמים בצבע חום, קצת דומה לירדן ההררי. הוא זורם בקניון לא תלול, והדרך עולה ויורדת, לעיתים מתקרבת ולעיתים מטפסת ומתרחקת.
לאחר כ 30 קמ הגעתי לעיר בשם Ceske ששמעתי עליה עוד בבית ועצרתי ללנצ', ואיך שאני יוצא מהמסעדה - ניחשתם נכונה - הגשם! ראיתי שאני מותש מהימים האחרונים, ולא בא לי, אמרתי (לעצמי, אלא למי חשבתם?) יללה מספיק! אמצא לי פנסיון נחמד ואנוח לי קצת, כי בשביל מה באתי מהולנד על אופניים, הה? אין רכבת??
פנסיון זה פנסיון, ואין צורך לנחש - תנו לי להפתיע אתכם: איך שאני ניכנס פסק הגשם!
אחרי המקלחת יצאתי עם אופניים ערומים לתור את העיר. מה אפשר לומר, עיר כל כך מקושטת והזויה עוד לא ראיתי! כל בניין צבע אחר: יש צהוב, לידו כתום, אחריו ירוק, אפילו בניין בוורוד יש, אפילו יותר וולגארי מפראג!
בכיכר המרכזית יש כמה לוחות מודעות גדולים ובהם תצלומים של הבניינים שמיסביב (ממש לא הבנתי את זה) וחמשה מגדלי שעון ולכל אחד מנגינה אחרת - כל רבע שעה על השעון.
מחר אם יהיה לי כוח אחצה את הגבול לאוסטריה ומחרתיים אפגוש את נהר הדנובה ופרק ג' במסע שלי יגיע לסיומו, ופרק ד', ששמו "האלפים", יצא לדרך...
תנוח קובי...
השבמחקעיר יפה ולאן יש לנו בגילנו כבר לרוץ??
ושאלה, כמה פרקים יש למסע בכללו??
מספר הפרקים הסופי טרם נקבע...
השבמחקאתה ב-Ceske Budejovice כ-130 ק"מ עד הדנובה?
השבמחקאו שאתה ב-Cesky Krumlov כ-95 ק"מ מהדנובה?
בכל מקרה זאת הדרך הכי מאתגרת, שעשית עד עתה.
האלפים הרבה יותר קלים, בגלל התנאים המצוינים לרכיבה, וכמובן מטריפים ביופיים.
אבל לפני כן, אוטוטו אתה פוגש מלכה כחולת עיניים. ובמקום שאתה תיפגוש בה, הוא החלק הכי יפה שלה (לפחות ב-3000 ק"מ הראשונים שלה, שרכבתי). היא חותרת ממש בתוך ההרים.
לא סתם יוהאן שטראוס כתב לכבודה ואלס מפורסם ב-1866.
העיינים הכחולות שלה מטמטמות, ואתה תשקע בכחול הזה כמו בחלום.
הכל אמיתי.....