יום שני במעלה הנהר

9/7
זה היה יום רכיבה נהדר. בלילה הגשם פסק והבוקר היה סגרירי ומאיים עד כי שקלתי להשאר עוד יום במאורת הטחב שלי. בעודי מהסס, הקדשתי שעה לארגון התיקים מחדש כך שאוכל לשלוף את השכמיה והערדליים תוך שניה, ובלי ששום דבר אחר ירטב. קבעתי לי קמפ כ 40 קמ קדימה, תפשתי רגע של אומץ ויצאתי.

נהר ה Enns הוא יפה מאוד, צבעו ירוק ורוכבו בנקודה זו כמאה מטר. הוא מתחתר בקניון עמוק בין הרים בגובה 900 - 1000 מטר, עם עיירות קטנות בעמקים. זה הנהר היפה ביותר עד עכשיו.

ומה עם חוק הגשם תשאלו?
אז היום התחכמתי לו קצת. כל פעם שהתחיל גשם עשיתי את עצמי תופש מחסה באיזה פונדק או סתם תחת סככה, ובדיוק כשהוא הפסיק יצאתי, וזה עבד! לא נרטבתי טיפה!

לאחר 48 קמ ו1400 מטר טיפוס מצטבר הגעתי לקמפינג האמור, והוא נטוש. על הקיר שלט עם טלפון. בעוד אני חושב מה לעשות הגיעו זוג רוכבים. הם אוסטרים ולהם טלפון. חייגנו, הגיעה אישה ופתחה את השירותים, גבתה את התשלום והלכה.

לאחר הקמת האוהלים הלכנו שלושתנו לחפש מסעדה והסתובבנו בכל העיירה. כלום. הכל סגור.  חזרנו למחנה ובישלנו איש את ארוחתו. בהליכה הזו הייתה לנו שיחה שהייתי קורא לה 'גנרית', מפני שהיא די משוכפלת, לפחות מבחינתי.
היא אמרה שישראל נשמעת לה ארץ מעניינת, אבל היא אישית לא תיסע לשם.
בעלה: למה?
היא: כי זה שדה מילחמה. אתה לא רוצה לההרג, נכון?
בעלה: שמעתי שתל אביב היא גיי פרנדלי. לא יכול להיות ש...(מזכיר שני שמות, כנראה חבריו הגייז) ינסעו לאיזור קרבות.
היא: (פונה אלי) אתה גר בתל אביב?
אני: אהה
היא: לא מסוכן שם?
אני: לא יותר מאשר פה
וכו' וכו' לא אלאה אתכם. השיחה הזו חוזרת עם כל מי שאני פוגש.

אגב, אוכלים אתכם שם בישראל,  טורפים אתכם. הולנד זולה מישראל בכ 20% גרמניה ב 30% צ'כיה זולה מישראל ב 50% ויותר. באמסטרדם, סטייק גדול עם תוספות עלה לי 12€ (60 שקלים) במינכן 10, בפראג 8, בישראל? תגידו לי אתם.