מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום חמישי, 3 באוגוסט 2017

ביי ביי גורדנה, הלו איאן

תכננתי לצאת לדרך מוקדם כי לפניי רכס די מאיים לעבור, אבל גורדינה פיתתה אותי עם ארוחת בוקר מלווה בפיטפוטי בוקר והזמן עף.
הטיפוס לא היה כל כך נורא, גובה הפס 770 מטר והשיפועים לא עברו את ה 8%, אבל השרב היה נוראי 40 צלסיוס בצל, ואני רוכב בשמש. וכך התוכנית היפה שלי להתקדם 70 ק"מ בתקווה להגיע לספליט תוך יומיים נמסה אל תוך הזיעה, ואיתרתי קמפ נחמד לגדות לגונה חמודה, ואמרתי די, ב 2 בצוהריים ואחרי 40 קמ.

מיד ראיתי שלמקום יש כמה יתרונות יוצאי דופן. ראשית, יש בו צל. שנית, הוא ממוקם על שפת המים ממש. שלישית, במרחק חצי קילומטר יש כפר, ובכפר הדוכנים מוכרים קוקה קולה קרה כקרח (במחירים מופקעים האופיניים לגזלנים, שלא מגיעים לחצי המחיר בארץ). זהו, אמרתי. תמחקו את כל המקומות שאמרתי עליהם "גן עדן", כי זה גן עדן האמיתי, ושלא יעבדו עליכם!

את פני קיבל איאן אם חיוך רחב. הוא ליווה אותי לחלקת האוהל שהקצה לי ואף העניק לי כבל חשמל עד האוהל, ושלוק ארוך מהיין תוצרת בית שלו. תודו - גן עדן! לעת ערב, לאחר כביסה של כל הפריטים הניתנים לכיבוס ושחיה קצרה, הודעתי לאיאן שאני נשאר לעוד לילה, הגיע הזמן ליום חופש. הוא, ברוב חוצפתו, אומר לי שהוא לא חשב אחרת, ומסובב אלי את מסך המחשב שלו להראות לי שאני כבר מסומן גם למחר בלילה.

אחרי שהעברתי את הבוקר באולטרה-עצלתיים, הופיע איאן עם הפתעה: טוררית חמודה על אופניים עמוסים, שהגיעה ממינכן, ובדרכה לבקר את סבה וסבתה באיזה כפר כ 200 ק"מ מכאן. עדיין אין לי מושג איך קוראים לה, כי היא נראתה מותשת ונתתי לה להקים לעצמה את האוהל בשקט לפני התחקיר היסודי, והלכתי לכפר לדפוק המבורגר לחיזוק.

המקום די מזכיר את הכינרת שלנו, עם כל העמך בלי חולצה ובקפקפים ומשקפי שמש וקופסת מלבורו תחובה מתחת לכרס, וכל הזוהמה האופיינית, הגזלנים, והחומולוגים שבאים לגזלן מאחורה ועושים ת'עצמם חבר שלו מהצבא כדי לעקוף ת'תור. פלא שאני מרגיש בבית?







תגובה 1:

  1. חחחח
    בשביל זה להרחיק עד קרואטיה?
    תרכוב לכנרת, קצר וקולע😉

    השבמחק