מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום רביעי, 23 באוגוסט 2017

רכיבה נטו

בימים האחרונים אני מתרכז בעיקר ברכיבה. ככל שאני מתרחק מהחוף האדריאטי הנופים משתנים, ואיתם גם אופי הרכיבה. חצי יום הסתובבתי בטיראנה ולא יכולתי יותר. זיהום האוויר המסיבי שלא אפשר לי לנישום, הרעש והצפיפות, פקקי התנועה המטורפים - יש רק כמה רמזורים בודדים בנינווה הזאת, וגם הם לא עובדים, ואם עובדים לא מצייתים להם, ובמקומם יש שוטרים נואשים שרחוקים מלהשתלט על המצב. והגרוע ביותר הוא הרעב של האנשים לכסף, להכרה, לכבוד. ארץ קשה אלבניה, וטיראנה היא לב הקושי.

בקיצור לקחתי מלון בקצה הדרום מזרחי של הכרך בכוונה לצאת למחרת במהירות אל ההרים שבמזרח. אבל הייתה חתונה בשכונה, עם מוזיקה (מזכירה מוסיקה טורקית. גם השפה דומה לטורקית) ויריות וצעקות כל הלילה - לא ממש הצלחתי לישון.

הבוקר של אתמול התחיל כרגיל בכביש צר עמוס ורועש, עד שלפתע חזרה האוטוסטרדה ההזויה בלי הכנה מוקדמת, ומיד נכנסה למנהרה אל תוך ההר וכל התנועה התנקזה לשם, והשאירה לי את הכביש הישן שמטפס ארוכות כל הדרך אל פס בגובה 900 מטר, והוא כולו שלי! שקט! פסטורליה! ציפורים מצייצות! וככל שעולים בגובה הנוף מתחיל לדבר... ובשיא הגובה הכביש סלול על סכין מהממת ומסחררת בין שני עמקים. בקיצור, אמנם עלייה קורעת אבל רכיבה לעיניין! והירידה האלוהית שבצד השני! (ראו גרף גבהים למטה).

לאחר עוד לילה סתמי במלון סתמי בעיר סתמית (שוב התקשתי להרדם, הפעם מפאת היתושים) יצאתי הבוקר לטיפוס בתוך קניון גדול במעלה נהר. נשמע מבטיח, ואכן הקניון יפה ולעיתים דרמטי, אבל באין אוטוסטרדה שוב חזר הכביש הצר עם כל המשאיות ולא נתן להנות מנוף הקניון. אבל אני מושך קדימה חדור מטרה: אגם אורכיד, שעל פי מה שקראתי הוא אחת הפינות המהממות שיש לבלקן להציע. קיוויתי להגיע אליו היום, אבל ממש לפני הפס האחרון, כ 7 ק"מ לפני שפת האגם (ורכס עם פס בגובה 970 מטר שצריך לחצות), ראיתי את המלון ההזוי הזה, ממש הוטל קליפורניה, ועצרתי. זה כנראה מלון זנונים לפי שעות (בחדר טמבטיה ענקית וערמות של מגבות, ויש גם תעריפון לפי שעות על הקיר) ואני האורח היחידי כאן. מלבדי יש כאן בחור שהוא מלצר/פקיד הקבלה/באר-מן ואישה טבחית/חדרנית/קופאית.

אלה היו שלושה ימים קשים עם מעל 1500 מטר טיפוס ומאה טון פיח אגזוזים בכל אחד מהם, ואני עייף מאוד. הסתגרתי בחדר, שלפתי את הגזייה ובישלתי פסטה על עדן החלון. פסטה, מלבד הטעם והקלוריות, יש בה גם נחמה.

מפת המסלול שעשיתי עד עכשיו




הכביש שעל הסכין

גם זה יש כאן

אוסטרלי. התחיל בספרד, מתכנן לסיים בוויטנאם...

גרף הגבהים של אתמול. הקטע הקטום למעלה זו הסכין

תגובה 1:

  1. אין מילים.
    מקסים.
    הוטל קליפורניה? הרג אותי.💖

    השבמחק