מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום, רשומות 1-73
קירגיזסטן 2015 - מעבר להרי הפמיר, סדרת כתבות בבייקפאנל

יום חמישי, 26 במאי 2016

פנצ'ר ראשון חבר ראשון וגי'זס!

(7,8) 26-7 במאי
עד שכבר חשבתי שכל אורגון זה צוקים ויערות גשם, עזבתי את החוף ופניתי מזרחה אל פנים הארץ והנוף בבת אחת התחלף. עכשיו אני נוסע בין עמקים וגבעות, בלב שדות שעורה ואספסת. פה ושם אני חולף על פני חווה חקלאית או כפר קטן, וגם האוטוסטרדה פחות עמוסה במשאיות ענק. אני מגלה שבשבילי זאת הקלה, כי נופים דרמטיים, עם כל יופיים וקסמם, שואבים המון אנרגיה נפשית. זה לא קל להתפעל ולהתרגש כל רגע.

המסלול עכשיו מוביל אותי לכבישים צדדיים שקטים יותר, ברולינג-הילס מתמשך, די מתיש יש לומר, למרות שהעליות לא קשות. אם בחוף פגשתי כל יום 3-5 טוררים כמוני, רובם ככולם ממשיכים לכיוון קליפורניה, ביומיים האחרונים פגשתי רק אחד, בחור מצחיק שאת שמו לא קלטתי, טירון מוחלט - זו הפעם הראשונה שהוא עושה דבר כזה, כולו חדש ומדוגם ישר מהחנות, עם טרק 520 מהניילונים שהתחיל לפני ארבעה ימים, כלומר מיד אחרי שהגשם פסק, כך שאפילו גרגר בוץ לא דבק בו ובציוד שלו. והכי מצחיק: כולו בירוק, מהתיקים, עבור בביגוד וכלה בשרוכי הנעליים, דבר כזה עוד לא ראיתי! ארבעה ימים הוא התלהב מעצמו, לא מאמין שזה בכלל אפשרי, והיום הוא בתשישות גמורה, לא מאמין עד כמה זה בעצם קשה. טירון נו.
כל היום רכבנו ביחד, ובכל עצירה היו לו מיליון שאלות, ולי את כל התשובות. זה לא יאמן עד כמה אני מנוסה!

ידעתי למה חיפשתי סמרטפון עם רדיו אף אם. הכביש הכפרי לגמרי ריק, ואני מרשה לעצמי לשים אוזניות ולחפש תחנות. מצאתי תחנת קאנטרי לרוחי, וזה מתאים לי בול לקצב הדיווש. אני נהנה מעומק האפ-רייט בס, מצלילות הפולק גיטאר, ממתיקות הפידל וויולין, ומהזמרת, ששרה כאילו היא ילדה בת 14 שאתמול קיבלה מאימא את החזייה הראשונה שלה, והיא בטח בת שישים...
אני נסחף להטפה של איזה פריצ'ר שאת האנגלית התנכית שלו אני לא לגמרי מבין, אבל נהנה מהמנעד המהמם של קולו העמוק והדרמטי, מלחישה ועד צעקה, הכל כדי להטיל מורא במאזינים ולשכנע את צאן מרעיתו לתרום יותר, כי ג'יזס חי מהתרומות האלה... והמיילים רצים רצים בלי להרגיש...

וגם חבר יש לי - שוב פגשתי את טרוי, הפרש הירוק, (הפעם שיננתי היטב את שמו, כי אוי לפדיחה...) מסתבר שבלילה הקודם בקרבס שהינו במוטלים סמוכים, ממש בטווח מאה מטר. סיכמנו שאם נפגש שוב, כבר נהיה ממש חברים מהפלמח, וכעבור שעתיים נפגשנו שוב!
המשכנו יחד. אני מתחיל לחבב אותו.

בקיצור, מה אני מקשקש לכם, ההתרגשות עלתה לי לגרון, והתחלתי להבין שאני בעצם נהנה עד השמיים! ככה בדיוק אני אוהב את זה! תקופת ההסתגלות חלפה, ועכשיו אנחנו בעצם העניין! רק שההרים האדירים שמסתמנים באופק קצת מפחידים אותי...

ופתאום בתוך כל הפסטורליה - פוף! פנצ'ר באחורי! קרע רציני בצמיג. אלתרתי איכשהו תחבושת עם סרט גורילה לעיניו המשתאות של טרוי, והתגלגלנו יחד לעיירה הסמוכה שם מצאנו מתקן אופניים, בחור צעיר ויעיל להפליא, והתחדשתי בקונטיננטל טרקינג חדש, והוא ברגלית, ויחד התגלגלנו עד יוג'ין ושם התפצלנו, הוא למלון ואני לקמפינג.

טוב, יללה לישון, מחר מתחילים לטפס!

3 תגובות:

  1. עוקב, נהנה, מתרשם!! המשך להזין אותנו, העם מחכה...

    השבמחק
  2. עוקב, נהנה, מתרשם!! המשך להזין אותנו, העם מחכה...

    השבמחק
  3. כייף...לקרוא את החויות...שאתה חווה ... והתמונות השוות...Enjoy ועידוד from n.y

    השבמחק