יומים שהיתי באותו מלון אשר בעיר הרפאים Gutersloh. זו עיר לא גדולה, משהו כמו שלומי למשל, או דימונה, והיא עיר פועלים. בין שבע לשמונה בבוקר העיר פתאום מתעוררת לרש אוור רצחני. כולם רצים לאותן כיוון בעצבנות אנטיפטית. באותה שעה נפתחים בתי הקפה העלובים שראיתי בימי חיי. זה חנות ריקה לגמרי שבפינה יש כמה מכונות קפה אטומטיות שפועלות על אסימונים, עים קפה מגעיל כמו של בית חולים, ובפינה הנגדית אישה טרוטה מוכת גורל שמוכרת אסימונים ועוגה מרובעת סטנדרטית. יש עשרות כאלה לאורך הרחוב הראשי, שהוא הנתיב שבו רצים מהאוטובוס לרכבת וחזור. כמה דקות לפני שמונה הרחוב מתרוקן בבת אחת, ורק נשות הקפה נותרות כדי לחסל את הבלגן, לסגור ולהעלם אף הן. לאחר מכן העיר כולה שלי. עיר רפאים. מתי שהוא אחר הצוהרים הרחובות מתמלאים אט אט, וחנויות אופנה, מכשירי חשמל, סלולר ובתי קפה נורמליים נפתחים, והעיר הופכת לעיר נורמלית, ממש כמו רמת גן. אבל לא לזמן רב! בשבע בדיוק נסגרות החנויות, בשמונה בתי הקפה ובתשע אין כלב ברחוב, רק אני ורוח הערב הקרה.
כל היומיים האלה ירד גשם בלי הפסקה. אני, ספון בחדרי הדל אבל נעים ונוח, קורא ספר, כותב והוגה (כן, הוגה! אסור?).
את שעות הפתיחה של החנויות ניצלתי להצטיידות. רכשתי שכמיית גשם טובה וערדליים, ספר המסלול R1 אותו אני עושה (בגרמנית. מוכרת הספרים תרגמה לי את מפתח הסימנים), ועוד כמה פריטים. איש כאן לא דובר אנגלית, למזלי המוכר בחנות האופניים כן, ואצלו ביליתי שעה מעניינת. חנות ענקית, ואין להם אופני הרים! רק עיר וטורינג.
היום התחזית אמרה שיפסק הגשם, וקמתי מוקדם ומלא עזוז, לשוא! הגשם רק גבר והיה כל כך מעונן, שה gps לא מצא לווינים. יותר מאוחר פסק הגשם ובא הקור, והוא הרבה יותר גרוע! לבשתי את כל השכבות, ואני רוכב עם כפפה שונה בכל יד: בימין (היד הפצועה) כפפת סקי עבה, בשמאל כפפת רכיבה רגילה קצוצת אצבעות, כדי שאוכל לתפעל את מסכי המגע. מידי חצי שעה כשאצבעות שמאל כבר מאיימות לנשור אני מחליף צדדים לכמה דקות, וחוזר חלילה. זה מזכיר לי את האיטלקי שפגשתי באחד הקאמפים בתור למכונת הכביסה. הוא אמר לי שאפשר ללבוש זוג גרביים ארבעה ימים: יום ראשון רגיל, יום שני הופכים צדדים, גרב שמאל לרגל ימין וההפך כי הג'יפה מצטברת במקומות אחרים בגרב, יום שלישי הופכים את הגרביים פנים החוצה ויום רביעי שוב מחליפים צדדים. אמרתי לו בישראל זה לא ילך כי הג'יפה מצטברת בכל חלקי הגרב תוך חצי שעה! אוקיי, החוצפן עונה לי, אני מוריד את ישראל מהרשימה שלי!
והגית בו יומם ולילה..
השבמחקמותר גם מותר.ואפילו רצוי..
קובי,
השבמחקקשים חייו של רוכב הטורינג. מה שלא הורג מחשל. לרכב בקור הארופאי מתרגלים, אבל זה ייקח לך מספר שבועות.
המקום הכי טוב לאכול מזון איכותי וזול, זה במזללות הטורקיות. צלחת מלאה שווארמה על האש עם תוספות 3-3.5 יורו, וזה יותר טעים ובריא מהוורסט- הנקניקיה הגרמנית המפורסמת, שאף אחד לא יודע מה יש בה, חוץ מבוודאות משהו כמו 50 אחוז שומן חזיר. או השניצל חזיר התעשייתי, שהגרמנים מגישים. (אלו המרכיבים בצלחת שצילמת....).
מקום נוסף, שאני מאוד אוהב לאכול אלו המסעדות האיטלקיות. פיצה ענקית עם תוספות או צלחת גדולה של פסטה במחיר סביב החמש יורו.
הקיצר אין שום קשר בין גרמנים לאוכל, למעט שני דברים - לחם (המון סוגים) ומאפים שונים (כולל עוגות, כמובן), וכמובן מאות מותגים וסוגי בירות. חוץ מזה- גורנישט.
הנהר שלפני הקמפינג הוא ה-WESSER, ומסלול האופניים שלו לכל אורכו - אחד הכי פופולריים בגרמניה.
כל טוב
מדורון