מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

סרט אחר

עדיין על US40, כעת חוצה רכס גבעות תלולות. הדרך עכשיו שונה לגמרי, אני עובר המון ערים ועיירות, וזה אומר שאני לא צריך יותר למצוא חנות או מסעדה, הכל על הדרך. אבל נושא הלינה נהיה מסובך יותר. אחרי כמה נסיונות מרים עזבתי לגמרי את הקמפגראונדים ואת ה RV פארקים. עכשיו אלה אתרים מסחריים לגמרי והמחירים ממש לא הגיוניים. במקום אחד דרשו ממני 38$ לחלקת דשא להקים אוהל, במקום אחר לא פחות מ 47, כשבמוטל הסמוך קיבלתי חדר ב 45. גם סטייט פארקס ירדו מהפרק, כי בדרך כלל זה כרוך בסטיה של כמה מיילים טובים מהדרך שלי, וברובם אין אפשרות לקמפינג, רק דייג ושהייה יומית. הסיטי פארקס שהיו חביבים עלי במיוחד במערב עכשיו לא באים כלל בחשבון, כי השריף המקומי לא שמע על דבר כזה שבא לו מישהו ומבקש לישון בפארק העירוני, בשבילו מדובר בהומלס שאם הוא נטפס בלילה בפארק הוא נלקח למאסר. ובכלל, כל לילה יכול לרדת גשם בעונה הזו, ולא נעים במיוחד באוהל בגשם, וזה המון טרחה לייבש את האוהל בבוקר. ככה שבעצם נותרתי עם המוטלים.

אין שום בעיה למצוא מוטל, הם נמצאים בצידי הצמתים, לצד מחלפים גדולים, יחד עם מקדונלדס, בורגר קינג וטאקו בל. אינטרסטייט זו תעשייה שלמה ורוחשת. הדלק יותר זול ממים וכל מי שאין לו מה לעשות עם עצמו גר באוטו וטוחן אוטוסטראדות. עכשיו אני חלק מהקהילה ההזויה הזו, טוחן מיילים עד צאת הנשמה או עד רדת הלילה, מה שבא קודם, בולס איזה בורגר מגעיל, נכנס למוטל אקראי ונופל למיטה.

גם החברים שלי לדרך שונים עכשיו. לא עוד סייקליסטים מעניינים מכל מיני ארצות, או מלאכים מקומיים שמלינים אותם ודואגים למחסורם. עכשיו אלו הומלסים שגרים באוטו חבוט ונוהגים את עצמם לדעת. ויש גם הומלסים על אופניים. בימים האחרונים פגשתי שניים כאלה. אלה אפילו רכב אין להם. והם זזים מעיר לעיר בלי מטרה מוגדרת, מכסימום כיוון כללי, ישנים ביער שבצד הכביש תחת ניילון גדול בתור אוהל. אני מדבר איתם, מחליף איתם אינפורמציות, תוהה על קנקנם. כמו בטראנס אמריקה, גם אלה מתייחסים אלי בכבוד, בסקרנות. רוכב הומלס בשם דונלד שפגשתי שילשום, לא הסכים בשום אופן לספר לי איפה הוא מוצא מקומות לינה. איפה שאני ישן זה לא בשבילך, כך אמר לי. כשאתה רואה ריכוז של מוטלים בצומת גדולה, לך לצד השני של המחלף, שם יש מוטל בודד. הוא יותר זול, ותתווכח על המחיר. כך דונלד. גם בעלי המוטלים, המוכרים במזללות וכל אלה שאני בא איתם במגע מתייחסים יפה, מקדישים דקה להבין אותי, מחייכים.  כי כמו שבשבילי הם דמויות משונות מעולמות אחרים, גם אני בשבילם דמות הזוייה, דמות מסרט אחר.







דונלד - הומלס על אופניים

מבואות קולומבוס, אוהיו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה