יצאתי מהעמק של נהר הובק, טיפסתי טיפסתי עד לגובה 2400 וחשבתי שאני עובר פס לעמק חדש, וכבר נבנו לי ים של ציפיות לקראת הירידות הממשמשות ובאות, ולא שכחתי לשאת תפילות אישיות לכל האלוהימים שאני מכיר שלא תהיה לי רוח פנים בירידות, כי הרוחות פה זה בני זונה ממש, והינה הגעתי למישור. חתיכת פלטה מאופק עד אופק ללא קצה, כמו בלב ים, רק הרחק מצפון אני רואה קצה משונן של רכס מושלג ואני יודע ששם עובר המסלול הרשמי ויש לי חבר שם, ונהיה לי שקט. יש משהו מרגיע ושלו במישור, שאין בנופים דרמטיים ומשתנים, מה גם שהרכיבה קלה יחסית, והכביש כמעט ריק, בקיצור מונוטוניות. כמו רעש הגלים.
חלפתי על פני ציפור מתה בצד הכביש. עורב כנראה. עוד כמה דקות ושוב ציפור מתה. בציפור השלישית עצרתי להסתכל סביב... כלום. לא עמוד חשמל, לא עץ, לא אנטנה. מה הורג את הציפורים?
בצידי הדרך חוות רכיבה, דייג, גישה לנחל, טרקטורונים, צייד. פתאום אני רואה אייל גדול ויפה מת. רבע שעה אחריו עוד אחד. מה קורה פה? האים הגעתי לגהינום ותכף יופיעו הכיבשנים? עצרתי. הנבלה עוד לא מסריחה ולא נפוחה, משמע הוא מת לא יותר מכמה שעות. התקרבתי וראיתי שהאייל ירוי, ופתאום זה התקשר לי - מועדוני צייד! הם יורים פה בחיות בשביל פאן! מזל שאין לי קרניים...
עברתי לייד קמפ יפה, משכו אותי העצים, נכנסתי, ובחדר הכביסה פגשתי את מרי וקערה גדולה מלאה מטבעות בידה. אישה מבוגרת, אולי 65, עדיין יפה, מורה ומרצה, ונכנסנו בשיחה. והזמן חלף. הזמינה אותי לברביקיו בקמפר שלהם.
בתיאבון ולילה טוב...
לא הבנתי למה, הגעת לדרום אמריקה?
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקאני מבין שהמישור הזה יותר גבוה מהר חרמון.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקבחלק גדול מבתי המלון הקטנים במרכז אירופה, וגם בחלק ניכר מהצימרים קיים תנך בחדר. בדרך כלל זאת הברית החדשה, אבל לפעמים התנך שלנו, ולעיתים אפילו בשפתינו. לא להאמין. בצד אחד שפת המקומיים ובצד השני שפת המקור: "בראשית ברא אלוהים את האופניים...וביום השישי ברא את הרוכב בצלמו...."
השבמחקקובידאוס המשך לדווח אחרת נפנה למועדון הציד המקומי...
השבמחקקובידאוס המשך לדווח אחרת נפנה למועדון הציד המקומי...
השבמחק