מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום ראשון, 30 ביולי 2017

לילה של יום מפרך

אחרי טיפוס עבה של קילומטרים רבים גלשתי אל נהר גדול ויפה. זהו יובלו של נהר הדוברה. הוא רחב ועמוק והמים כל כך שקופים, שמעל הגשר אתה רואה את הקרקעית בעומק של 7-8 מטר. עמדתי שם שעה ארוכה (גם כי הייתי מותש ולפניי עוד טיפוס ארוך).

אני באזור הררי והדרך עוברת בלב יער. האוטוסטרדה שנוסעת על גשרים כמה מאות מטרים מימין נכנסת לפתע אל מנהרה, ואז אני מגלה את ההר שאותו אני עוד צריך לטפס... השעה כבר מאוחרת ואין שום סיכוי להוטל-מוטל-גסט האוס-הוסטל-מישו-משו. אני מחליט להמשיך לדווש עד השקיעה, ואז לחנות איפה שזה לא יהיה.

אני ביער. מצאתי באור אחרון כמה מטרים שטוחים יחסית הרחק מהכביש והקמתי את האוהל שניה לפני החושך. ארוחת ערב: מרק עגבניות משקית, קופסה סרדינים ורבע לחם מאתמול, ועוד שני רכיבים סודיים. גורמה! טעם גן עדן! לא מאמינים? אז עכשיו אני אגלה לכם את שני הרכיבים הסודיים המקוריים שלי, ורק לכם כי אתם קוראים נאמנים. מרכיב ראשון: לא אכלתי כלום מהבוקר ואני אחרי 50 קמ עם 1755 מטר טיפוס מצטבר, ורעב למות. מרכיב שני: אין שום דבר אחר לאכול!
עכשיו תודו שזה הופך את התמונה...

החושך ביער עמוק ועבה, והוא רוחש ולוחש באינספור רעשים רחשים, איוושות ולחשים. ממש לא מקום שקט. אמנם הפחד הקמאי שלנו הוא מזאבים, ושעה ארוכה אני מוצא את עצמי עם אזניים כרויות וצוואר זקור בניסיון לפענח כל רישרוש שמע אלה הזאבים שבאים, אבל הבעיה האמיתית היא החרקים. יש מיליון מהם על כל מטר מרובע, וכל אחד בשכונה בא לבדוק מי השכן החדש, ולדקור, ולעקוץ, ולמצוץ, וסתם לזמזם...

אבל בבוקר הכל ירוק וזוהר וחדש ונוצץ, והציפורים שרות, והאוויר צח וצונן - יום חדש!

שיפוע אופייני

גם זה היה היום

נהר הדוברה

עמוק ושקוף


זה בית המלאכה של הנפח. גלגל הכפות מלבה את 
הכבשן

המחנה ביער

5 תגובות:

  1. אמיץ אתה ביער לבד, כל הכבוד !
    לא פוגשים אנשים?
    פחות ידודיתיים מהמקומיים בארה"ב?

    השבמחק
  2. אין שם אנשים. פעם בשעה עוברת מכונית וישנתי רחוק מהכביש

    השבמחק
  3. הי קובי,
    חזרתי ארצה. הרכיבה באלפים היתה כייפית ומאתגרת. קראתי את עלילותיך עד כאן.
    המשך בדרך, כרגיל - קוראים בהנאה צרופה.

    השבמחק
  4. נקווה שהיום כבר שברת את הצום בארוחה טובה, תמשיך לרתק ולהנות על הדרך!

    השבמחק
  5. כל הכבוד קובי
    כבר עבר ט באב אתה יכול לאכול משהו

    השבמחק