מסעות קומים

מסעות קודמים:
חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום ראשון, 8 בספטמבר 2019

רכבות וספינות

"אם שמך 'אשל', הקש 7"
7
"מר אשל, תודה על הזמנתך. קוד הכניסה הוא 2171. כשתהייה בפנים הקש 1"
1
"למולך שולחן כתיבה, עליו, בין שאר המעטפות, תמצא מעטפה עם שמך. תמצא בה את מפתח חדרך ואת אביזרי הטואלטיקה שלך. כשתהיה מוכן לאחסון האופניים שלך, הקש 4"
4
"בעומדך מול דלת הכניסה, צעד עם אופנייך 20 יארד שמאלה והקף את הבניין. מאחור תמצא שער ירוק. השחל ידך דרך המגרעת שבמשקוף ופתח את הסוגר. המשך על השביל 10 יארד עד לחדר הכביסה. כאן תוכל לאפסן את האופניים. כשתהיה מוכן, הקש 3"
3
"מר אשל, אנו מקבלים את פניך בברכה ומאחלים לך שהייה נעימה! באם יש לך שאלה או בעיה, חייג שוב והקש 9"


כזה עוד לא היה לי. ותאמינו לי - אני אחד שהיה לו. המקום היה נקי ומצוחצח, החדר קטן אבל מאורגן ומצוייד היטב, ומהחלון היה לי אפילו נוף חלקי למפרץ. בכל הערב, הלילה והבוקר לא פגשתי נפש חיה, אבל שמעתי רחשים של דיירים אחרים סופרים יארדים במסדרון. או! חשבתי לעצמי, בשביל זה באתי לסקוטלנד, בשביל חוויות ייחודיות שלא חוויתי מעולם, גם אם הן קצת משונות! 


כשיצאתי בבוקר, לא התאפקתי וסימסתי לאותו מספר: "! just left. tnx, was good"  לא חלפו שניות והתשובה הגיעה: "👍 … safe journey onwards"
אז יש נשמה מאחורי המכונה!  עוד שעה ארוכה דיוושתי וניסיתי לנחש אם זו אישה או גבר. אני אומר אישה. (למרות שההוראות היו בקול גברי, אבל של קריין מקצועי) מה אומרים? 


לאחר שלושה ימים ו 170 ק"מ של רכיבה דרומה מפורט ויליאם, לאורך הלוכים שבדרך ובגשם שלא פסק לשניה, הגעתי לפאתי אובאן. כשנותרו לי עשרה ק"מ אל העיר, מצאתי תחנת אוטובוס ישנה להסתתר בה ולחפש מלון. השעה הייתה שעת אחה"צ מוקדמת יחסית, וקיוותי לערב ארוך במלון טוב, עם מקלחת חמה מדוגמת במיוחד. הייתי זקוק למנוחה חמימה ויבשה כמו אוויר לנשימה. המחירים יקרים מאוד, אבל מצאתי משהו, וגם מצאתי את המשכו של שביל האופניים 78, שנפרד בנקודה זו מהכביש ונכנס ליער בין גבעות לעשרת הקילומטרים שנותרו. ואז, כמה דקות לאחר שיצאתי אל הקור, כבר הרחק בתוך היער, ארובות השמיים נפתחו ומטח גשם מטורף ניטח, יחד עם משבי רוח עזים ביותר, עד שלא יכולתי בכלל להתקדם ונאלצתי לעצור ולרדת מהאופניים ולשאול את יד הגורל למה ככה עצבן? אי אפשר לתת לי עוד חצי שעה? 


וכשאני יוצא מהיער וגולש באיטיות מופלגת בתוך המבול, בשביל שהפך לנחל אל העיר, לפתע הכל נפסק והשתררה דממה. שניות לאחר מיכן השמש השוקעת מצאה סדק והציצה, והמפרץ היפהפה נגלה לעיני כשהוא שטוף באור יקרות... רועד ונוטף עצרתי והוצאתי את הסמרט לצילום תודה לכבוד גורל ומזל, האלים שלי, שהביאוני עד הלום. 


אובאן עיר יפה, עתיקה, וכמובן תיירותית לאין-קץ. נכנסתי למסעדה, לבית תה ולפאב בזה אחר זה, פטפטתי עם ליידיס, צחקתי עם שיכורים, וגררתי את עצמי לחדר בשעות הקטנות. מפתיע ככל שזה ישמע - הסקוטים, שמדברים בניב משונה ולא מובן כמי שיש להם פרונקל בגרון - אני מבין אותם! (כמו שהבנתי את הקירגיזים בהרי הפמיר) והם אנשים ממש זורמים וכיפיים! 


באובאן יש מסוף מעבורות גדול, והלכתי להתעניין איך אני יכול להתקדם דרומה דרך אי או שניים, ובאיזה שהוא שלב לחצות לאירלנד. אבל הסתבר לי שזה ממש מסובך, כי לחלק מהאיים יש מעבורת רק פעמיים בשבוע, וכדי לחצות לאירלנד אני צריך להחליף מעבורת באיזה נמל אחר וכל העסק יעלה הון. קצת התאכזבתי. מיציתי פה את האזור והגשם ורציתי לשנות כיוון, להחליף אווירה. וכמו שאני יוצא ממסוף המעבורות, ממש נקסט דור - תחנת רכבת. נכנסתי. יש רכבת ב 12 מגיעה לגלזגו ברבע לחמש ויש לך מזל גדול, אומרת לי הטלרית, נותר מקום אחרון לאופניים! מפעל הפיס! 



כשהגעתי לרכבת קיבל את פניי סדרן במדים, שהוביל אותי אל הקרון הנכון ואל מטלה האופניים שרשום על שמי בטאבו. זה קטע שלם בקרון שמיועד לאופניים והיו שם 12 זוגות, כולם אופניי טורינג עמוסים כמו שלי. במשך הנסיעה דיברתי עם כמה מהם, ומסתבר שכולם על אותו מסלול (שאני גיליתי בדיעבד שאני עליו) ולאור התחזית לשבוע הקרוב - גשם - החליטו לשנות כיוון, ממש כמוני.
אז אולי אני לא כל כך יוצא דופן, אחרי הכל? 


3 תגובות:

  1. טוב שמצאת עוד רוכבים לאותו מסלול ,מקווה שיהיה לך ימים טובים

    השבמחק
  2. קובי,
    מזל שלחצת על המקשים הנכונים, אחרת היית ננעל בתוך כספת של ה-MI6, ולא היו מוצאים אותך יותר.

    השבמחק