חמוש באופניים: הנמל האי והקמפ הנסתר

שלושה ימים הייתי בספליט, וזה מראה עד כמה אהבתי. ממש התלהבתי. ואין לי אפילו איך להסביר את זה. זו עיר מבצר רומאית, כן, רומאית (רומא אגב לא רחוקה, ממש מעבר לגלים ויש אפילו מעבורת לשם), שחומותיה שרדו כמעט בשלמות וגם כמה מגדלים ומבנים. אבל זה לא העניין. כבר ראינו עתיקות תוצרת רומא והן תמיד משובחות. נראה לי שהנקודה היא שזו עיר נמל, הנמל העיקרי של קרואטיה ועוד מדינות שכנות, והנמל עסוק ביותר, בכל רגע נתון תראה 20 כלי שייט בכל הגדלים והצורות במנוברות עצבניות נקשרות לאיזה מזח או יוצאות אל הים. ואני, אני מילדות חולה ספינות. בכל בוקר הסתובבתי על החומות וטיפסתי במגדלים, בצוהרים הלכתי לשוק לתפוס איזה חזירון על השיפוד, ובערב הסתובבתי על המזחים. מה יש בעולם יותר מזה.

ואז החלטתי לעלות על מעבורת לאי שכולו סכין, Hvar, לרכוב את כולו עד הקצה הדרומי (כ 80 קמ) ולחזור ליבשת במעבורת אחרת. מה לא נעשה, אני והאופניים, כדי לסטות מהמסלול. אז אני על האי, רכבתי כמחצית הדרך, ומלמעלה על הסכין, 350 מטר מעל הים, ראיתי את הקניון הזה וידעתי שבסופו יש מפרצון חולי קטן בין הצוקים כמו שראיתי מהספינה בדרך לכאן, שיש אליו גישה רק מהים ונסיכים סעודים באים עם היאכטות המוזהבות שלהם ועושים שם פיקניק נטוריסטי - איך לקרוא לזה. אבל לקניון שלי היתה דרך עפר די טובה. אמרתי, או שיש שם קמפ, או שאני עושה שם קמפ. צללתי מטה מטה, ורק אלוהים יודע איך אני אעלה את זה חזרה מחר.

טוב די, אני לא אגיד עוד פעם גן עדן כי כבר היינו בו רק לפני כמה ימים. 'חלקת אלוהים' בסדר? קצת סגנון סיני, חושות על המים ו... קמפ! ומפרצון עם מים שקופים שקופים, ובאר קטן על המים, ואנשים נחמדים רובם צ'כים.

באתי, לא מצאתי את בעל הבית וישבתי סתם, ממתין, ובא אחד הצ'כים והביא לי בירה. אחר כך בא בחור ואמר לי תקים את האוהל, על תעשה חשבון. הלך הצ'כי סיפר לכולם שבאתי מוינה על אופניים, והופ - נהיו לי עשרה חברים חדשים, הם ונשותיהם, והביאו לי בירה ושנאפס וקפה ויין, ושכחתי איך קוראים לי. אבל את נתניהו לו שכחתי. יש דברים שלא שוכחים.

הטיפוס בבוקר באמת היה קשה, ממש קורע, אבל דבר נחמד יש באי הזה, שתאנים וגפנים גדלים בטבע, ואיפה שלא תעצור יש תאנים, שהם גוש של מתיקות משגעת בהישג יד. ובכלל זה אי מקסים מאין כמוהו, עם כפרים קטנטנים שהזמן לא חל עליהם, וטרסות וכרמי זיתים וענבים, ורק כביש אחד על ראש הרכס, והמון שבילי עפר תלולים תלולים, שיורדים אל המפרצים המקסימים מקסימים, כמו זה שבו ביליתי את הלילה.
ועכשיו לקחתי את המעבורת חזרה ליבשת, ונפלתי על חוף המוני ורועש, וקמפ צפוף ורועש ודי מטונף. איזה הבדל..

טוב נו, ניתן לתמונות לדבר.
ותרשמו לכם - Hvar, זה השם של האי.