8/8
טוסקנה הוא כנראה חבל הארץ המפורסם בעולם. טוב, ברור שאני מגזים, אבל מי לא שמע על טוסקנה?
עוד בגראדו, כשהחלטתי לעזוב את מזרח אירופה להזדמנות אחרת ולפנות לעבר המגף, חשבתי שיהיה נהדר לחצות את החבל הזה, שכה רבות שמעתי עליו ומעולם לא הייתי בו, ולהפיח חיים בעוד אגדה אחת כאקורד הסיום למסע כולו.
וכעת, כשאני יושב ב Castiglione del Lago העיר והאגדה, לשפת האגם הדומה לכינרת כשתי טיפות מים (הכינרת בכל זאת יפה יותר! או אולי אני לוקאל פטריוט חסר תקנה? ראו בתמונה) אני יכול לדווח לכם מהשטח: אגדת טוסקנה חיה ונושמת, והיא בדיוק מה שחשבתם! (מה שאני חשבתי לפחות)
זה שלושה ימים שאני רוכב על גבעות לא גבוהות ביוחד (גובה הפסגות סביב 400 -450 מטר מעל פני הים ככל שאני רואה במפה, והמסלול שלי נע בין 200 ל 350 מטר), בנוף שדומה מאוד לגליל, גם מבחינת מזג האוויר. על ראש כל גבעה עיר שליבתה העתיקה מוקפת חומה וצריחים, ובין החומות חנויות קטנות ומסעדות גורמה כאילו אוטנטיות, ובכל עמק כפר ישן - כמה בתים, באר, ובוסתנים סביב. הצירוף הזה עושה לי טוב, גם ריחות עצי הפרי שבאוויר, מה שלא היה באוסטריה או בגרמניה.
גם העיירות שאני עובר בהן שונות לגמרי. אם בגרמניה/אוסטריה כתבתי "עיירות מנומנמות" או "עיירות רפאים", כאן כל עיירה, קטנה או גדולה חייה ותוססת, החנויות פתוחות וברחובות אנשים ולעיתים אפילו המולה קולנית. הרבה אני נתקל באנשים שאני מסקרן אותם ומעורר את הערכתם, כך היה לאורך כל המסע, אבל באיטליה ובמיוחד בטוסקנה האנשים ניגשים אלי או קוראים לי, שואלים שאלות, מנסים להנחות אותי בדרך, ובעיקר מתפעלים בקולי קולות ומאחלים לי כל טוב. בקיצור, ההבדל באופי העם הוא עצום!
שלשום, כשיצאתי מפרנצ'סקה (שטרחה והכינה לי סנדביצ'ים לכל היום) היה לי עוד סשן מפרך של רולינג הילס, שהסתיים בתחילתו של עמק גדול וארוך. במפה מצאתי שאני קרוב לעיר המבצר Arezzo, ומצאתי שם מלון קטן וחביב. העיר יפה מאוד והסתובבתי קצת ברחובות ללא מטרה. בערב שמתי לב שכל העיר נוהרת לעבר המבצר שעל ראש הגבעה, היה גם מצעד עם תלבושות של מלכים ונסיכות והיו גם מטחי תותחים מעל החומות. לא הצלחתי להבין איזה חג זה.
כשיצאתי מארצו התגלגלתי אל המישור, ודיוושתי שעות בקצב די מהיר בדרך עפר יפה ונוחה לרכיבה, מישורית כמעט לגמרי, לאורך כ 40 קמ. לפי השילוט המוקפד הבנתי שזו דרך אופניים מוסדרת ומפורסמת. כשראיתי מרחוק את ההרים שלפני הבנתי שאין לי כוח בשבילם ואני נשאר הלילה בעמק, אחרי יותר מ 60 קמ היום. התחלתי לעיין במפה ופתאום אני שם לב שלצידי, במרחק כ 10 קמ מעבר לשרשרת גבעות שוכן לו אגם גדול ולו לשון יבשה ועליה עיר. קפצו חושיי ואמרו לי: יפה שם. הלשון הזו, זה בטח עיר מבצר על צוק. ואם יש אגם, יש גם קמפ. טוב, אם חושיי אומרים לי, מי אני להתווכח, כולה שרשרת גבעות, בהתחשב בכך שכל היום לא טיפסתי מטר אחד - תשתוק ותתחיל לדווש.
העליות היו מתונות יחסית ותוך שעה הגעתי לגן העדן המובטח, וגם את הקמפ מצאתי בקלות ממש על החוף.
זו העיר היפה ביותר שראיתי. על הצוק מבצר מלא הדר ויופי מכל זווית שאתה רואה, והאדריכלות כולה פונקציונלית ופשוטה, ללא שום אלמנטים קישוטיים. היום לא עליתי על האופניים, וכל היום הסתובבתי במבצר, בחדריו ומרתפו, על חומותיו ומגדליו. קניתי צלע חזיר וגבינה מעושנת, וגם בקבוק יין, והכנתי לי ארוחת פיגולים שלא כתובה בתורה.
אם שאלתי את עצמי בשביל מה אני מדווש כל הדרך מאמסטרדם - בשביל להגיע ל Castiglione del lago
אנסה להעלות גלריה קטנה בפייסבוק, תעקבו - שווה!
הי קובי,
השבמחקאכן כך, טוסקנה הכי קרוב לגן עדן עלי אדמות. לא יודע מי קדם למי או השפעתו של מי על מי, האנשים על האזור או האזור על האנשים. בכל מקרה הקסם התנחל באזור. תמשיך להנות ולמצות עד הסוף.
כידוע לך, בסוף השבוע אני לא פותח מחשב ולא מבזבז זמן של כייף על כסא, אבל ביום ראשון, כל כך כייף לקרוא, שמזל שהמסע מסתיים כי אוטוטו ואני מתפתה לשנות הרגלים .......
טוסקנה ואומבריה הינן עבודת אמנות. הנוף הטבעי אמנם אינו דרמטי במיוחד אבל זה כאילו יופיטר ניגש אל האטרוסקים, האומבריים והלטינים לפני כאלפיים חמש מאות שנים ואמר להם: בבקשה עשו שזה יהיה יפה, אוקיי? והם יצרו את הנוף כיצירת אמנות. האיטלקים הרי סובלים מטעם טוב ולכן הם ידעו על איזו גבעה העיר הימי-ביניימית תראה הכי טוב; איפה הנקודה המדוייקת ליטוע בה את שלושת הברושים; הכרמים השדות - הם נראים כמו שמיכה רקומה, מעשה ידי אדם כמובן. בראוו לאיטלקים!
השבמחק