סניורה פרנצ'סקה

5/8
ההתחלה בטוסקנה היתה קשה. עקבתי באדיקות אחר מסלול היורו וולו 7 בלי לסטות ימין ושמאל, והוא הוביל אותי מעליה לעליה, אחת תלולה מרעותה. בשלב מסויים הוא הוריד אותי מהכביש אל דרך עפר, שבהמשך הפכה לסינגל די טכני ובעיקר תלול, שמצידו לקח אותי אל נחל זורם. הייתי כל כך עסוק ברכיבה ששכחתי להתבונן בנוף. בשלב מסויים עצרתי למנוחה קצרה, וראיתי שאני מדווש לצד חומה חרבה מכוסה בצמחיה. עברתי ברגל לצידה האחר, והינה אני בתוך בוסתן פראי נטוש. מצאתי שם עץ שזיף עם פירות קטנים ומתוקים וגם שיחי פטל ופיטנגו. כמו השועל, גם אני מילאתי את כרסי עד שבקושי הצלחתי לעבור את החומה חזרה לאופניים. הסינגל המקסים הזה נמשך 12 קמ של עליות ומורדות וברכתי את השוכן במרומים על שנגע בי באצבעו הקטנה, והעניק לי את השכל לא לוותר על הבולם הקדמי, שבלעדיו רק הוא, זה מהמרומים, יודע איך הייתי עובר את הסינגל הזה.

בדיוק כשכבר לא יכולתי יותר הגעתי לעיירה קטנה שמהבאר שלה שאבתי אספרסו להתאוששות, ותוך כדי לגימה הפכתי בשאלה אם הדרך יותר יפה או יותר קשה.
הנוף דומה לגליל התחתון שלנו, גבעות ועוד גבעות, לא גבוהות במיוחד, מכוסות בחורש נמוך וסבוך. פה ושם נחלים קטנים עם גישרוני אבן מעליהם, ועיירה ולה חומה, כניסיה וצריח.

כשהגיע הערב וראיתי שאני לא מגיע לשומקום, פתחתי אינטרנט, עלתה לי "באד אנד ברקפסט פרנצ'סקה" 4 קמ ממני. מתאים!
את הדלת פתחה לי צעירה עגלגלה עם חיוך רחב ואנגלית מושלמת. אחרי שהראתה לי את חדרי והמליצה על מסעדה של חברים שלה, אמרה: אני ערה לפחות עד 2 בלילה, כך שאים מתחשק לך שיחה קטנה, אתה מוזמן.

הארוחה אצל החברים הייתה באמת חלומית. גורמה ממש. כשחזרתי, פרנצ'סקה המתינה לי עם תה רייחני ומיליון שאלות. היא סיפרה לי איך החליטה לעזוב הכל ולפתוח את המלונית הזו, שבה היא עושה הכל. בחורה באמת חמודה ואיטליגנטית. הבית שלה והחדר שלי מהחדרים היותר יפים, מטופחים ונעימים שפגשתי, עם מרפסת קטנה הצופה אל חומת העיר. באותו הלילה ישנתי שינה מתוקה וערבה...