רומא

אני יושב על איזה ספסל, לא רחוק מאיזה פיאצה, ומנסה לארגן את מחשבותי. אבל אני כל כך גרוע באירגון וכל כך דיסלקטי, שהמוח רק נטחן לי יותר. פתאום אני נזכר שיש לי בלוג, וכשאני קורא למחרת מה שכתבתי אני מבין את עצמי מצוין. אז הינה אני פה, להבין.

אם הייתי מורה לאומנות, כל אמנות - פיסול, ציור, מוסיקה, מחול, קולנוע, אדריכלות, במיוחד אדריכלות - הייתי מחייב את תלמידיי לשבת שנה ברומא ולהכין לי עבודת גמר. רק אז הם יקבלו ממני תעודה.
בעצם, מה אני משליך את המאוויים שלי על תלמידיי המדומיינים. נגיד את האמת במילים פשוטות: הלוואי שהייתי תלמיד לאומנות, רצוי אדריכלות, והמורה שלי היה מצווה עלי להכין עבודה של שנה ברומא. הייתי מושך את העבודה שלוש שנים. לפחות!

טוב, אז אתם מבינים שרומא עושה עלי רושם עצום. זו הפעם השלישית שאני מגיע לפורום הרומי. בכל פעם אני נצמד לאיזה מדריך או פרח הדרכה (יש כאן שיטה שאתה יכול לקנות הדרכה בתשלום, או להצטרף לקבוצה בהדרכת סטודנט בחינם. והסטודנטים נותנים את הנשמה, ממש נהדרים!), ושומע דברים נוספים וזוויות אחרות. הפורום, על אף שהוא בעיקר חורבות, הוא הלב של רומא, והמפתח להבנתה. זה פרוייקט האדריכלות הגדול בעולם בכל הזמנים. הבניה כל כך טובה, שחלקים ענקיים ממנו נשארו על עומדם אלפיים שנה חרף רעידות אדמה לא קטנות, שינויים בנתיב הנהר ותזוזה של הקרקע. גם הקולוסאום כך (ברובו), והשלם מכולם הוא בניין הפנתיאון, שהוא מבנה היחיד מתקופתו שגגו הוא הגג המקורי! (קוטר 48 מטר ללא תמיכה!) ומשמש לתכליתו המקורית עד היום.

המצאה רומאית I:
המלך יודע שהרבה יותר קל לשלוט בעם עצום באמצעות הלב מאשר בחרב על הצוואר. אז הוא מחנך את העם להאמין באל אחד, שבו הוא, המלך, שולט.

אגב I
בדרכי בין הפנתיאון והפורום עברתי בבריכת המשאלות. ראיתי את כמויות המטבעות שזורקים שם (אפילו יותר מפתקים בכותל), ולא עמדתי בפיתוי, רימיתי וזרקתי אבן במקום מטבע. נראה אם יתפסו אותי! ומה המשאלה שהבעתי? שיתפסו אותי! (אני יודע שהיא לא תתגשם...) תיירים הם עדר הרבה יותר מטומטם מעדר צאן.

המצאה רומאית II:
סוחר עשיר שולח את בנו ללימודים גבוהים באתונה. נדרש המון כסף למסע. הסוחר אומר לבנו, אני לא נותן לך את כל הכסף, אתה עלול לבזבז אותו על נשים ויין, לאבד אותו או חלילה להישדד. אני נותן לך פתק, כשתגיע לאתונה תמסור אותו לזה וזה והוא יתן לך את הכסף. (צ'ק בנקאי)

רציתי קצת לנוח מכל האדריכלות הזו, ראיתי תערוכה של פרידה קאלו באיזה ארמון (המכונה כאן "ווילה"), נכנסתי. עוד אינטילגנציית על מוטרפת לגמרי. האינטליגנציה וגם השיגעון ניכרים בכל משיכת מכחול, בכל שרבוט עפרון. עיצבנו אותי עם הסידור הקרתני המוזיאלי הדפוק של התערוכה. פשוט הפכו את החלל הנהדר של הווילה למוזיאון יבשושי ע"י דיקטים, החשיכו את החלונות, שמו תאורה שהיא יותר החשכה, והתעלמו לגמרי מסיפור חייה של פרידה, שהוא המפתח להבנת הציורים! אני אוהב אומנות ואומנים  אבל שונא מוזיאונים ואוצרים. הם לא מבינים כלום האומנות.

המצאה רומאית III:
ראש משפחה עשירה שלה 6000 עבדים (נפוץ ומקובל ברומא באותה עת) אומר לעצמו: אם אתה קונה עבד אתה נכנס להוצאות. צריך לבנות לו בית, צריך לכלכל אותו, לדאוג לבריאותו, לנגוש בו של יתעצל - המון כסף. למה שלא אגרום לעבדים שלי שיבנו בעצמם את ביתם, יכלכלו את עצמם ולא יתעצלו? הרי ממילא העבד הוא רכושי, וכל רכושו שלי הוא! אם יפגר בתשלומים או ימות, אוכל לשכן בבית עבד אחר! (משכנתא)
האם יש כיום יותר עבדים מאז או פחות? ברור שיותר, כולנו...

זה לא רק האדריכלות. זה סדר, ניהול, שלטון, כלכלה, תחבורה...
אני תוהה אם יש קשר אתני בין הרומאים להאיטלקים העכשוויים. לעומת הרומאים, האיטלקים הם עצלנים, טיפשים, רשלנים וחפפנים. בכל איטליה זה בלט לי: אתה רואה גשר עתיק יציב ומתפקד עד היום, שהאיטלקים לא נדרשו לעשות בו שום שינוי או חיזוק, רק סללו עליו כביש וזהו. האספלט החדש מתפורר ומתבקע, ומתחתיו נגלות אבני המרצפת, שלמות ויציבות. עברתי על מאות גשרים כאלה. איטליה היא ארץ עתיקה שחיה על העבר שלה. התשתיות העתיקות בכל הארץ שעברתי, מגראדו דרך וונציה, בולוניה, חבל טוסקנה, חבל אמבריה, חבל וונטו ועד רומא, טובות ויעילות ומתפקדות עד היום. ולא רק הדרכים. גם תשתיות המים, הביוב, הניקוז, החקלאות וההשקיה ועוד, הכל אילתורים מחופפים על גבי תשתית עתיקה טובה ויציבה. אם זה אכן אותו עם, איך הם התדרדרו ככה? רק תכונה אחת נותרה להם מאבותיהם: תאוות בצע ושחיתות.

המצאה רומאית IV:
מיזוג אוויר. אתה בונה קירות חיצוניים מאבן בדיוק בעובי ובמסה שיתקררו או יתחממו תוך 12 שעות (80 ס"מ). כך הקיר ממזג את פנים הבית ושומר על טמפרטורה נעימה בכל שעות היממה!

אגב II
בכל הפסלים של האלים, המלכים והמצביאים, שמקובל לחשוב שהם מושלמים מבחינת פרופורציות הגוף שלהם יש בעיה: בהונות הרגליים ע נ ק י ו ת מול איבר אחר, שהוא זעיר כשל ילד. אמרתי לאדס ומיטצ' שיש בעיה בכל הפסלים האלה עם הגודל של "הצ'ופצ'יק של הקומקום". ברגע שהצלחתי להסביר להם את הביטוי באמצעות הדגמה על המקינטה, הם נקרעו מצחוק...
האם יתכן שבמרוצת הדורות השמוליק שלנו גדל על חשבון השכל?

תכנית המסע שלי, מחוף הים הצפוני דרך הולנד, גרמניה המערבית, גרמניה המזרחית, צ'כיה, אוסטריה ואיטליה, יש בה כדי ללמד על אירופה כולה, ערש התרבות המערבית. ככול שאתה מדרים, הארץ היא יותר עתיקה ותושביה יותר נכשלים. המדינה המפותחת והמודרנית ביותר היא הולנד, העלובה והנכשלת ביותר היא איטליה.
ומכול הערים - רומא היא העיר. לאימרה הידועה "כל הדרכים מובילות לרומא" הייתי מוסיף: כל הערים מתחילות ברומא, עיר הערים אם תרצו.

אגב III
לא רחוק מהקמפ יש קבביה מיצרית. בעל הבית וכל העובדים מיצרים. אני עובר שם מידי פעם לשוורמה. יום אחד נפלט לי 'טחינה' בעברית - בעל הבית קלט אותי. אמר לי אתה ישראלי. אמרתי כן. אמר אתה אורח כבוד כאן, תקבל הנחה כל פעם שתבוא. שכנים כשהם בבית הם רבים, אבל כשנפגשים בארצות רחוקות עוזרים אחד לשני, כי הם לא זרים, הם שכנים. יפה. אחלה אמירה. לחצתי את ידו בחום והמשכתי לבוא. הקבב על האש שלהם חלומי.

זהו יומי האחרון כאן. מחר בבוקר הטיסה, וכשאנחת ואגיע לביתי בתל אביב יסתיים המסע. זה יום קשה, אני מנסה לארגן את הציוד, הולך אל הבאר לעוד אספרסו, חוזר לפרק עוד פדל. אני מפרק את האופניים לאט למרות שאין לי זמן.
לא יודע את נפשי.
לא יודע איך לסיים.
עוד אכתוב על המסע הזה, כרגע אני מבולבל מידי.
אז,
להתראות בארץ העתיקה מכולן והקודושה מכולן
והמסוכסכת מכולן
והדפוקה מכולן
וה... טוב, די.
ביי.