בדרך כלל כשאני מתקרב למגה סיטי הרכיבה נעשית קשה ומסוייטת. כבישים עמוסים, המון רמזורים, רעש, עשן, בלגאן. בתוך כל זה צריך למצוא כתובת לא ברורה באיזו סמטה הזויה כשאתה עייף וסחוט מיום ארוך. בדאבלין מצאתי לזה פתרון מסוים: כבר כשהגעתי לפרוורים המרוחקים שבמעתפת, עליתי עם האופניים על רכבת פרוורים ישירות למרכז העיר. יופי של פתרון.
זה מה שהיה לי בראש כשהתקרבתי למינכן. התקדמתי כל עוד הרכיבה זורמת יחסית, אומר לעצמי שכשזה מתחיל להסתבך אני לוקח רכבת. אבל הנתיב הוביל ישירות לתוך שדרה רחבה עים נתיב אופניים יעודי, עד שהתוכנה אמרה "550 מטר ליעד". חמש דקות והייתי שם! נחמד מינכן, אמרתי לעצמי, התחלנו ברגל ימין, בואי נמשיך ככה אוקיי?
ואכן המשכנו. נפלתי על חדר נוח והרשו לי להכניס את האופניים לחדר, ויצאתי לשוטט בעיר. הכיכר המרכזית מריאנפלאץ יפה ונעימה, עם ריכוז של מונומנטים מרשימים הכנייסיה בית העירייה החדש שבנוי בסגנון רוקוקו כאילו נבנה בימי הביניים וקתדרלת 'גבירתנו' הנצחית עם שני המגדלים האדירים בחזית, ממש חיקוי של הנוטרדם בפאריז, שהרי נוטרה-דם בצרפתית זה הגבירה שלנו בעברית. פגשתי אותה גם בעוד ערים באירופה. ויש גם את מגדל הפעמונים שכל יום בשעה מסויימת יוצאות מחלון אי שם במרומים בובות של מלכים ואצילים על שיריוניהם ונשקם ורוקדים את ריקוד כיבוש העיר לקול תשואות הקהל. לי זה לא ממש עושה את זה. מה שכן עושה לי הם נגני הרחוב, שבמינכן הם פשוט אומנים אדירים! שלוש שעות הסתובבתי בינייהם ולא הספיק לי. במיוחד אהבתי שלישית כלים עתיקים, סנטור, ויולה דה גמבה ולאוטה בס, שניגנו סויטות ברוק יפהפיות. איזה וירטואוזים!
למחרת הלכתי למוזיאון המדע לפי המלצתו של יורם אפריים. ואכן מוזיאון לא שגרתי שבו אתה רואה מאיפה בא הברזל. אתה הולך בתוך מכרה, ורואה את הכורים, ואז בתוך מפעל תנורים שמתיכים את העופרה הגולמית וכן הלאה, עד ליצירת פלדות מיוחדות עם תכונות ספציפיות לשימושים שונים. כך גם בהתפתחות השייט והאוניות, מנועי הקיטור ועוד ועוד. בקיצור, לא אלאה אתכם, פשוט תלכו!
הימים ימי גשם, אבל כבר למדתי את המחזור - בבוקר השמיים תכולים וצחים וקר, בצהריים מעונן חלקית וחם, אחה"צ מתחיל הגשם ונמשך עד חצות. היום תפסתי אומץ והחלטתי שאם אני מגיע לקמפ יפה לפני הגשם, אני נכנס. אני רוכב עכשיו בדיוק דרומה ממינכן לכיוון ימת קונסטאנז והנוף משתנה והופך יותר ויותר לאלפיני, כשבמרחק אני רואה את ההרים הדרמטיים, המשוננים, של האלפים הבאווריים שניצבים מעל העמקים כמו נפילים קפואים. עם כל הבנאליה והפסטורליה, עדיין אני נהנה מכל מבט.
והינה קמפ לחוף אגם, ובדיוק השמיים מתחילי להתקדר! ברור שנכנסתי והספקתי להקים את האוהל ממש רגע לפני הגשם, ובמהירות שיא הכנסתי הכל מיתחת ליריעה וצללתי פנימה ועכשיו הגשם נוקש על האוהל ברעש, ואני מקיש במקלדת חרש…
אכן עיר מרתקת.
השבמחקלטייל בא עם אופניים לא יצא לי, מתכנן במסע הבא.
פה חם הייתי רוצה קצת גשם וקור ,אני מקווה שהאוהל משאיר אותך יבש
השבמחקעוקבת אחרי המסע שלך בהשתאות... מדהים!
השבמחקקובי, אכן נגעת בנקודות היפות של מינכן.. העיר מאד שקטה ונינוחה, והגרמנים אכן מכנים אותה: הכפר הכי גדול בגרמניה.
השבמחקלגבי המוסיקאים: אכן הדבר הכי יפה בעיר. לא אשכח בפעם האחרונה שרכבתי בעיר, עמדתי במשך איזה 50 דקות ושמעתי בחורה (במקור ממזרח ברלין) במדרחוב במרכז מינכן מנגנת את הסולו כינור בקונצ'רטו לכינור ותזמורת של צ'ייקובסקי. יצירה ברמת קושי גבוהה. היא ניגנה את כל תפקיד הסולו ללא תווים. אני נתתי לה טיפ של 20 יורו (אז היה שווה ל-110 שח), ואני לא מגזים, אבל באותם 50 דקות היא קבלה טיפים בסך של לפחות 500 אירו. אנשים התמוגגו ופשוט הוציאו הארנק ותרמו ביד נדיבה.
קובי, אם אתה מגיע לאגם קונסטנסה, אני ממליץ לך בחום על המסלול, שהזכרתי בתגובה אחרת שלי כאן בבלוג שלך לפני שבוע בערך. אבל שתדע שהמסלול הולך לכיוון מזרח כלומר לקצה הדרום מזרחי של בוואריה ולא לכיוון שוייץ, הצד השני בכלל. אבל אני לא מציע לך לוותר. אם אתה רוצה להגיע אחר כך לשווייץ. ניתן לחזור ברכבת לאגם קונסטנסה אל העיר LINDAU מתחנת הרכבת של Berchtesgaden שליד אגם KONIGSEE (גם "קן הנשרים" המפורסם של היטלר ממש קרוב לשם) כדי להמשיך אחר כך לאורך חוף האגם עד הכניסה לשווייץ.
דורון, האופנוחן.
תיקון טעות, מאז אותו קטע כינור של צ'ייקובסקי, הייתי כבר עוד פעמיים במינכן... נו טוב אני כבר סנילי קצת...:), דורון.
מחקאני (דורון) שם כאן סרטון יוטיוב של Königssee (להעתיק הקישור ולפתוח בטאב אחר) נחשב לאגם היפה בגרמניה (מסכים). ומי שרוצה יכול להתחיל מכאן ולסיים על המסלול עד אגם קונסטנסה. למעוניינים להתחיל מ- Königssee: נמצא כמה שעות רכיבה באופניים מזלצבורג, אוסטריה. קל ופשוט.
מחקhttps://youtu.be/R7kyCKgLq3M
תיקונון קטן - מעטפת
השבמחקעירית: כייף לקרוא! תודה על השיתוף🙂
השבמחק