הבוקר צח, וקר כמובן, בישלתי את הקפה מיתוך הסק"ש והמשכתי להתפנק מבפנים עד שבעל הבית בא ואמר לי "יש לחמניות חמות, בוא!" זה היה קמפ חביב במיוחד על שפת אגם יפה במיוחד, ואני לקחתי את הזמן. ניצלתי את מכונת הכביסה והייבוש לכביסה יסודית עד אחרונת הגרביים, ארזתי באיטיות מופלגת תוך החלפת הערות והלצות עם שוכני האוהלים שסביבי, ועזבתי את הקמפ אחרי 12 בצהריים
בהמשך היום, שהתאפיין בגבעות הולכות ומתגבהות והעיירות שכוחות אל (אבל הצלוב ניצב בכל פינה) עד שבמרחק הופיעו צללי ההרים האדירים, הלוא הם האלפים, ושלחו אל העמק את העננים השחורים, ואני ידעתי שזהו סוף הסטלבט, כי תיכף בא הגשם ויש לי עוד 15 קמ בעליה אל תוך ההרים. הגעתי למלון נוטף כולי, והריספשן, הכלב בן כלב, דרש אקסטרה של 10 יורו בשביל להכניס את האופניים למחסן. התקוממתי קשות והתווכחתי איתו, ואז האיש מחנות האופניים שממול שבדיוק קיפל את החנות ניפנף לי בוא. אני פותח מחר רק בתשע. אם זה מתאים לך, תכניס. ברור שמתאים! מי אומר לא למלאך?
חדרי נפתח אל מרפסת ארוכה שכל שורת החדרים נפתחה אליה, וכשהתיישבתי במרפסת לפוש קמעה, איש חביב וחייכן יצא מהחדר הסמוך לבדוק האים בגדיו כבר התייבשו. דקות אחר כך יצא איש נוסף ומיד הושיט לי יד ללחיצה. הופה, אמרתי לעצמי, יש לי שכנים! אין לי מושג למה מיד הרגשתי חיבור עים האיש הזה. עד מהרה נפתחה שיחה, התברר שהחברים האלה, ששמם קראוס וברונו, הגיעו גם הם באופניים (חשמליים, כמעט כולם פה עם חשמליים) והשיחה נמשכה לעומקים בלתי צפויים בנסיבות כאלה, והגיעה עד הקרנת סרטונים אחד של השני ממסעות קודמים, תיאורים של מקומות ומסעות, וגם על פרטים אישיים לא דילגנו. לבסוף החלטנו לרדת למסעדה ולחלוק שולחן לארוחת הערב.
ועוד נקודה אחת, קראוס שאל על ישראל והדייסה העכורה והלא מובנת שבין יהודים לפלסטינים. הוא מאוד סקרן, אבל מפחד לבוא. אם פעם, במסע אחר, הצלחתי לפזר את הערפל המזרח תיכוני לזוג אוסטרים בקלות, עכשיו, לאור המצב שהסתבך מאז, התקשתי הרבה יותר. מקווה מאוד שקראוס יגיע יום אחד לישראל. זה יהיה בשבילו פרק חשוב להשלמת ידיעותיו הבאמת רחבות, על העולם ויושביו.
ממראות הדרך
חחח, חניית אופניים במחיר חדר בקרואטיה😥
השבמחקעירית: מקסים קובי! זה כבר בנאלי לראות את עצמי כותבת אותו דבר, אבל פשוט מלבב לקרוא את הפוסטים שלך🌻💓
השבמחקאפרופו "הצלוב": דרום גרמניה, בוואריה ועוד- אזור קתולי בעיקר, ולכן ניתן לראות הרבה פסלים של ישו. החלק הצפוני של גרמניה בעיקר פרוטסטנטי (לותרני), ושם אין פסל של ישו על הצלב. והסיבה בעיקר תנכית: לא תעשה לך פסל וכל תמונה... (ספר שמות). אגב מספר הקתולים והפורטסטנטים בגרמניה דומה. ובנוגע ליחס ליהודים: הלותרנים היו אפילו גרועים מהקתולים. למעשה חוקי הרייך השלישי ביחס ליהודים זה כמעט אחד לאחד כתבי השטנה של מרתין לותר כלפי היהודים. למתעניינים- חפשו בויקיפדיה בערך על מרטין לותר. (להכין שקיות הקאה...)
השבמחקשלום לך אחא. נתקלתי בשמך שהיה מוכר מהעבר והגעתי לבלוג. אני קורא ונהנה.
השבמחק