מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שלישי, 7 ביוני 2022

קמפ נחמד, מלונאי חזיר וערב קסום

 הבוקר צח, וקר כמובן, בישלתי את הקפה מיתוך הסק"ש והמשכתי להתפנק מבפנים עד שבעל הבית בא ואמר לי "יש לחמניות חמות,  בוא!" זה היה קמפ חביב במיוחד על שפת אגם יפה במיוחד, ואני לקחתי את הזמן. ניצלתי את מכונת הכביסה והייבוש לכביסה יסודית עד אחרונת הגרביים, ארזתי באיטיות מופלגת תוך החלפת הערות והלצות עם שוכני האוהלים שסביבי, ועזבתי את הקמפ אחרי 12 בצהריים


בהמשך היום, שהתאפיין בגבעות הולכות ומתגבהות והעיירות שכוחות אל (אבל הצלוב ניצב בכל פינה) עד שבמרחק הופיעו צללי ההרים האדירים, הלוא הם האלפים, ושלחו אל העמק את העננים השחורים, ואני ידעתי שזהו סוף הסטלבט, כי תיכף בא הגשם ויש לי עוד 15 קמ בעליה אל תוך ההרים. הגעתי למלון נוטף כולי, והריספשן, הכלב בן כלב, דרש אקסטרה של 10 יורו בשביל להכניס את האופניים למחסן. התקוממתי קשות והתווכחתי איתו, ואז האיש מחנות האופניים שממול שבדיוק קיפל את החנות ניפנף לי בוא. אני פותח מחר רק בתשע. אם זה מתאים לך,  תכניס. ברור שמתאים! מי אומר לא למלאך? 




נעזוב את הלילה ההוא, סתם אכלתי פיצה עלובה מהעלק "ביסטרו" הסמוך, משכתי קצת זמן עד שירד הלילה ועצמתי עיניים. בבוקר, לאור מזג האוויר הצפוי, החלטתי לקחת מסלול טיפה יותר אתגרי, לא בשולי הרכס אלא קצת בגבהים. זה היה יום קשה, אבל יפה, זרמתי במעלה נחל די תלול עד שלי יצאה הנשמה והסוללה גמרה את עצמה לדעת, והתחלתי לחפש לינה. ואז, כעבור לא יותר מכמה מאות מטרים, חלפתי ליד בית שנראה לי כמו גסטהאוס. הדלת הייתה סגורה ואיש שמנמן שהיה יושב שם ברחוב, שאל "ווט יו לוקינג פור?" אמרתי לו "רום פור דה נייט?" "יו קמינג טו מי!" הוא צהל בלי להזיז את הכרס מהכיסא. עשה אם היד תנועת איגוף רחבה ואמר תחנה את האופניים שלך בגראג' ותחזור, אולי אני אקום. חוש ההומור שלו בלט לקילומטרים, ולא נותר לי אלא להחנות את האופניים ולחזור ולהתלוצץ איתו באנגלית הרצוצה של שניינו איזה רבע שעה, עד שהואיל לקום ולהראות לי חדר. כבר אהבתי את המקום וכל דאגותי נמוגו כלא היו. אבל חכו, הסיפור פה רק התחיל…


חדרי נפתח אל מרפסת ארוכה שכל שורת החדרים נפתחה אליה, וכשהתיישבתי במרפסת לפוש קמעה, איש חביב וחייכן יצא מהחדר הסמוך לבדוק האים בגדיו כבר התייבשו. דקות אחר כך יצא איש נוסף ומיד הושיט לי יד ללחיצה. הופה, אמרתי לעצמי, יש לי שכנים! אין לי מושג למה מיד הרגשתי חיבור עים האיש הזה. עד מהרה נפתחה שיחה, התברר שהחברים האלה, ששמם קראוס וברונו, הגיעו גם הם באופניים (חשמליים, כמעט כולם פה עם חשמליים) והשיחה נמשכה לעומקים בלתי צפויים בנסיבות כאלה, והגיעה עד הקרנת סרטונים אחד של השני ממסעות קודמים, תיאורים של מקומות ומסעות, וגם על פרטים אישיים לא דילגנו. לבסוף החלטנו לרדת למסעדה ולחלוק שולחן לארוחת הערב.



זה היה ערב מרתק. החברים הזמינו לי מנה בווארית מסורתית ולימדו אותי איך לאכול את זה, קראוס סיפר את סיפור חייו ועל מסעותיו במוסקבה וביפן כשברונו, שהאנגלית שלו טובה יותר, עזר לתרגם, ואני סיפרתי על טראנס אמריקה. נראה לי שיש הרבה דמיון בין קראוס לביני בגישה שלנו למקומות, לתרבויות, ובמבט הרחב וההוליסטי שבו אנו משקיפים על העולם.


ועוד נקודה אחת, קראוס שאל על ישראל והדייסה העכורה והלא מובנת שבין יהודים לפלסטינים. הוא מאוד סקרן, אבל מפחד לבוא. אם פעם, במסע אחר, הצלחתי לפזר את הערפל המזרח תיכוני לזוג אוסטרים בקלות, עכשיו, לאור המצב שהסתבך מאז, התקשתי הרבה יותר. מקווה מאוד שקראוס יגיע יום אחד לישראל. זה יהיה בשבילו פרק חשוב להשלמת ידיעותיו הבאמת רחבות, על העולם ויושביו.


ממראות הדרך








3 תגובות:

  1. חחח, חניית אופניים במחיר חדר בקרואטיה😥

    השבמחק
  2. עירית: מקסים קובי! זה כבר בנאלי לראות את עצמי כותבת אותו דבר, אבל פשוט מלבב לקרוא את הפוסטים שלך🌻💓

    השבמחק
  3. אפרופו "הצלוב": דרום גרמניה, בוואריה ועוד- אזור קתולי בעיקר, ולכן ניתן לראות הרבה פסלים של ישו. החלק הצפוני של גרמניה בעיקר פרוטסטנטי (לותרני), ושם אין פסל של ישו על הצלב. והסיבה בעיקר תנכית: לא תעשה לך פסל וכל תמונה... (ספר שמות). אגב מספר הקתולים והפורטסטנטים בגרמניה דומה. ובנוגע ליחס ליהודים: הלותרנים היו אפילו גרועים מהקתולים. למעשה חוקי הרייך השלישי ביחס ליהודים זה כמעט אחד לאחד כתבי השטנה של מרתין לותר כלפי היהודים. למתעניינים- חפשו בויקיפדיה בערך על מרטין לותר. (להכין שקיות הקאה...)

    השבמחק