יש הרבה זוגות על אופניים, ויש גם לא מעט בודדים. בקמפינג באמסטרדם פגשתי אחד שהחברים הבריזו לו והוא החליט לצאת לבד עם אוהל לשלושה. די מסתגר. פגשתי בדרך זוג שהבחורה הייתה בישראל. היא ניסתה לגמגם לי בעברית שעה שלמה בעוד הבחור מתעצבן ומחליף רגל תורנית. כאן יש לי שכן מבוגר עם קארוואן גדול. אישתו מתה לפני 4 שנים בתאונה, מאז הוא לא יכול לחזור הביתה, ומסתובב עם הקארוואן. לא היתה לנו שום שפה משותפת. הזמנתי אותו ל'סמול גלס הוט ווטר' וישבנו בשתיקה חצי שעה. נפרדנו בלחיצת יד אמיצה. כמה בדידות, כואב הלב.
באמסטרדם נכנסת לקופי שופ וקניתי שני ג'ןינטים שמנים. לא נגעתי בהם כי כל כך מעניין שלא בא לי לטשטש את ההכרה. היום התיישבתי על ספסל לייד שתי בחורות בשרוואלים. החלפנו מילות נימוס, ואז, כדי לשבור את הקרח פשפשתי בחפציי והענקתי להן את הג'וינטים. הן קפצו משמחה והקרח נשבר לחתיכות. מרוב צהלה הן הבטיחו לי שבפעם הבאה הן קונות לי בירה. אחלה. כמה טוב שיש קרח כדי לרשום עליו ת'חובות!
איזה יופי קוביקו... אוהבת את הכתיבה האינטימית שלך, מרגיש כמו להיות איתך שם...
השבמחקאיזה יופי המסע הזה שלך המחבר בין שתי האהבות שלך - האופניים והמילה הכתובה :-)
ואני חיכיתי לטוויסט אחר על התמורה שקיבלת בסחר החליפין הזה!
השבמחקזה בסדר - לוקח זמן להתאקלם, אני בטוח שהמצב ישתפר בהמשך.
אתה באירופה עם האופניים, ואני חורש את מדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט (עם קפיצות לאוהיו ואילינוי) עם המגנזיום. הייתי צריך למתג לך את האופניים - אולי זה היה מביא מקורות לסיבוב הבא!?
תמשיך לבלות ולהעלות לנו את החשק לסיבוב הבא!
נסיעה היא גם בדידות לא קטנה.אחרי יום ארוך שונה ומעייף כולנו רוצים את הבית..הענין צרב עד מאד בשנות מגורינו בהולנד..אבל ישר כוח.בטוחה שמחכה לך מסע מרתק.
השבמחקנראה לי שהקרירות האירופאית סוגרת את האנשים. אצלנו בארץ החם גורם לכולם להתפשט, גם רגשית. נהדר לקרוא את בכתיבה שלך. ישירה, פשוטה וכל כך נוגעת.
השבמחקשי, גם אני אהבתי את הכתיבה שלך! מקווה להכיר פעם...
מחקאני הפעם מסכים עם כולם, גם עם הזולו האדום....יפה תיארת,למרות שלא הרחבת במלל....קצר ותכליתי , אבל מעביר את התחושות שלך. תמשיך לדווח / לשתף ולאכול לנו את הקישקע....שמור על עצמך.
השבמחקקובי הזכרת לי שמספרים שכשהמלחים האנגלים במאה ה-17 נחתו על חופי טהיטי הם גילו שבנות טהיטי מוכנות לעשות הרבה בתמורה למסמר מתכת. לא עבר זמן רב עד שהספינות התחילו להתפרק...
השבמחקקובי,
השבמחקמחזיר אותך לילדות:
ציונך- "מספיק בקושי", קצר מדי ומעט מדי.
"אני יודע שאתה יכול יותר".
מזכיר נשכחות ?
יאיר, לאט לאט, אני מתקטק על הסמרטפון, משתדל לתמצת. אבל לאור התגובות אני אשתדל יותר...
מחקקובי, איך אתה מסתדר עם הקפה? מצאת איזה סידור לגזיה?
השבמחק