מסעות קומים

לינקים מסעות קודמים
(הלינקים מובילים לפוסט הראשון במסע. כדי להתקדם לפוסט הבא לחץ/לחצי על החץ האדום הימני בסוף הפוסט)

חוצה אירופה 2014 - מאמסטרדם לרומא במאה יום
פמיר היי ווי 2015 - חוצה קירגיזסטן (פורסם בבייקפאנל)
טראנס אמריקה 2016 - מאסטוריה, אורגון לניו יורק סיטי
הדרך לאיסטנבול 2017 - מסע בארצות הבלקן, מוינה לאיסטנבול
אל לב המאפליה 2018 - סובב קמבודיה ודרום תיאלנד
חלומות של אחרים 2018 - מסע חוצה אלפים מטורינו לפריז
יונייטד קינגדום 2019 - מסביב לאיים הבריטיים


יום שני, 19 במאי 2014

אנשים בדרך

יש הרבה זוגות על אופניים, ויש גם לא מעט בודדים. בקמפינג באמסטרדם פגשתי אחד שהחברים הבריזו לו והוא החליט לצאת לבד עם אוהל לשלושה. די מסתגר. פגשתי בדרך זוג שהבחורה הייתה בישראל. היא ניסתה לגמגם לי בעברית שעה שלמה בעוד הבחור מתעצבן ומחליף רגל תורנית. כאן יש לי שכן מבוגר עם קארוואן גדול. אישתו מתה לפני 4 שנים בתאונה, מאז הוא לא יכול לחזור הביתה, ומסתובב עם הקארוואן. לא היתה לנו שום שפה משותפת. הזמנתי אותו ל'סמול גלס הוט ווטר' וישבנו בשתיקה חצי שעה. נפרדנו בלחיצת יד אמיצה. כמה בדידות, כואב הלב.

באמסטרדם נכנסת לקופי שופ וקניתי שני ג'ןינטים שמנים. לא נגעתי בהם כי כל כך מעניין שלא בא לי לטשטש את ההכרה. היום התיישבתי על ספסל לייד  שתי בחורות בשרוואלים. החלפנו מילות נימוס, ואז, כדי לשבור את הקרח פשפשתי בחפציי והענקתי להן את הג'וינטים. הן קפצו משמחה והקרח נשבר לחתיכות. מרוב צהלה הן הבטיחו לי שבפעם הבאה הן קונות לי בירה. אחלה. כמה טוב שיש קרח כדי לרשום עליו ת'חובות!

10 תגובות:

  1. איזה יופי קוביקו... אוהבת את הכתיבה האינטימית שלך, מרגיש כמו להיות איתך שם...
    איזה יופי המסע הזה שלך המחבר בין שתי האהבות שלך - האופניים והמילה הכתובה :-)

    השבמחק
  2. ואני חיכיתי לטוויסט אחר על התמורה שקיבלת בסחר החליפין הזה!
    זה בסדר - לוקח זמן להתאקלם, אני בטוח שהמצב ישתפר בהמשך.
    אתה באירופה עם האופניים, ואני חורש את מדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט (עם קפיצות לאוהיו ואילינוי) עם המגנזיום. הייתי צריך למתג לך את האופניים - אולי זה היה מביא מקורות לסיבוב הבא!?
    תמשיך לבלות ולהעלות לנו את החשק לסיבוב הבא!

    השבמחק
  3. נסיעה היא גם בדידות לא קטנה.אחרי יום ארוך שונה ומעייף כולנו רוצים את הבית..הענין צרב עד מאד בשנות מגורינו בהולנד..אבל ישר כוח.בטוחה שמחכה לך מסע מרתק.

    השבמחק
  4. נראה לי שהקרירות האירופאית סוגרת את האנשים. אצלנו בארץ החם גורם לכולם להתפשט, גם רגשית. נהדר לקרוא את בכתיבה שלך. ישירה, פשוטה וכל כך נוגעת.

    השבמחק
    תשובות
    1. שי, גם אני אהבתי את הכתיבה שלך! מקווה להכיר פעם...

      מחק
  5. אני הפעם מסכים עם כולם, גם עם הזולו האדום....יפה תיארת,למרות שלא הרחבת במלל....קצר ותכליתי , אבל מעביר את התחושות שלך. תמשיך לדווח / לשתף ולאכול לנו את הקישקע....שמור על עצמך.

    השבמחק
  6. קובי הזכרת לי שמספרים שכשהמלחים האנגלים במאה ה-17 נחתו על חופי טהיטי הם גילו שבנות טהיטי מוכנות לעשות הרבה בתמורה למסמר מתכת. לא עבר זמן רב עד שהספינות התחילו להתפרק...

    השבמחק
  7. קובי,

    מחזיר אותך לילדות:
    ציונך- "מספיק בקושי", קצר מדי ומעט מדי.
    "אני יודע שאתה יכול יותר".
    מזכיר נשכחות ?

    השבמחק
    תשובות
    1. יאיר, לאט לאט, אני מתקטק על הסמרטפון, משתדל לתמצת. אבל לאור התגובות אני אשתדל יותר...

      מחק
  8. קובי, איך אתה מסתדר עם הקפה? מצאת איזה סידור לגזיה?

    השבמחק