ימים ראשונים

 אמירה ידועה של הטוררים גורסת שתמיד ביציאה למסע, היומיים הראשונים הם הכי קשים ומדאיגים. הפעם זה נמשך לי ארבעה ימים שלמים, כי מעבר לטיסה (האיומה! ברמה של הובלת בהמות במשאית מקרטעת) הייתי צריך לקבל אופניים חדשים לגמרי שאני לא מכיר (בניגוד מוחלט למה שאני תמיד ממליץ - לרכוב על האופניים לפחות חודש עם ציוד מלא לפני שיוצאים למסע גדול), להתקין הכל בתקווה שהסבלים והמתקנים שהבאתי מהבית אכן יתאימו לאופניים, לעשות יום שלם של רכיבה מגוונת ככל האפשר ולחזור לחנות לכיוונים והתאמות טענות ומענות לפני שאני יוצא אל עבר האופק. 

אוף, די כבר

אבל היה בימים האלה גם צד טוב ומואר באור יקרות - נפלתי על גסט האוס מקסים, עם בעל בית שעזר לי המון, העמיד לרשותי את המחסן והכלים שלו, ענה לי על מיליון שאלות והתרוצץ בשבילי רבות. ואז עכשיו, בשעת אחר צהריים של היום הרביעי, מותש כמו אחרי מסע אלונקות רב יומי, עושה רושם שאני מוכן. 

הגסט האוס

ייץ הבעל בית

ואם אתם חושבים שעים חשמל בין הרגליים, האיש הזה הולך עכשיו לטוס 200 קילומטרים ביום תוך טיפוס על הקילימנג'רו בלי להזיע, טעיתם לגמרי. בשלוש השנים שחלפו מאז המסע האחרון האסטמה היקרה שלי הדרדרה בהרבה, וגם הקורונה שחטפתי לפני כמה שבועות הביאה מכה קשה לריאות, שלא התאוששו מזה לגמרי עד עכשיו. במצבי הנוכחי אני מסוגל לרכוב בערך כמה שאיש בריא הולך ביום, כך שחשמלוק בשבילי זה מתקן עזר לנכה, ויד שרה צריכים להתחיל לספק אותם.

כדי להבין: לאופניים 3 דרגות עזרה. 'אקו' - תוספת 35% לכוח של הרוכב, 'ספורט' - תוספת 60% ו'בוסט' - תוספת 100%, כלומר אני לוחץ קילו - הגלגל מקבל שני קילו. מהיום המאומץ שעשיתי אתמול, נראה לי שכשאני על 'אקו' ובעליות על 'ספורט', אני מתקדם פחות או יותר כמו שהייתי במסעות הראשונים, כ 40-60 ק"מ ביום, ככה שאלה באמת הציפיות שלי.

לעניין הטווח בין טעינה לטעינה:

לאופניים סוללה קטנה יחסית למה שמקובל בחשמלוקים בארץ - 360 w/h. אבל אלה ביסודם אופני כביש עם יעילות גילגול טובה בהרבה ובמשקל כולל של 16 קילו (!), ולפי נתוני היצרן הטווח הוא עד 80 מייל, וניתן להתקין בהם סוללה חיצונית נוספת (שמכונה אייג' בקיבולת חצי מהסוללה הראשית. מאחר שאחת ההנאות הגדולות שלי היא להתרחק מאזורים מיושבים ולהקים אוהל בר בשטח, אני צריך טווח של לפחות שני ימי רכיבה ללא טעינה + רזרבה למקרה התברברות, רכשתי שתי סוללות נוספות כך שביחד זה אמור לתת לי 160 מייל, שהם 288 קילומטר! ואם נרד קצת מהאשליות - אלה הרי נתוני יצרן, וניקח גם בחשבון שאני עם ציוד מלא - אז נוריד את זה בחצי - 144 ק"מ בין טעינה לטעינה, בהחלט עונה על הדרישות!!!

אומרים שעם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה. אני כן. קצת. כי אם לא הייתי מפחד - זה לא היה מעניין אותי בשיט! כי מה שמעניין זה הבלטי צפוי, הלא נודע, התעוזה לחצות נהר בלי לדעת מראש מה עומקו. כמו שאני אומר תמיד - טיול בלי אלמנט של הרפתקה הוא לא יותר מסתם אימון.

~~~~~$~~~~~

 אז זהו חברים, מחר בבוקר אני יוצא סוף סוף לדרך, בואו נאחל לי מסע מוצלח! ודיר באלק, ספשלייזד טורבו-ודו-אס-אל, סומך עליכם, ושלא תחלמו להתקלקל לי באמצע, כן?