מתישהו חטפתי שפעת. אולי זה מהטיסות, אולי מחילופי מזג האוויר הקיצוניים. לא ישנתי כל הלילה, ויש לי היום לפחות 75 קמ עד מקום הישוב הבא, עם איזה סט של רולינג הילס באמצע. שש בבוקר עכשיו, השחר טרם עלה, עוד לא פתחו את המסעדה, ואני כבר ארוז ומוכן. והאף נוטף. וחם ולח כבר עכשיו. נראה איך נסחוב את זה.
מצד אחד ממש לא מיציתי את בנגקוק, מצד שני, אין לי סבלנות, מת כבר לנוע. מקווה להקדיש לבנגקוק עוד ימיים שלושה בסיום לפני הטיסה.
ביקרתי אתמול בארמון המלך. למדתי שתאילנד כולה שייכת לו. הכל. האדמה, האנשים, אפילו התיירים. כרגיל הסתננתי לאיזו קבוצה ונדבקתי למדריך. המדריכים הכי מצחיקים הם היפנים. הכי דרמטיים הספרדים. הכי יבשושיים הגרמנים.
בהמשך נדבקתי לקבוצה ישראלית עם מדריך תאילנדי דובר עברית. למדתי ממנו שכשאתה משתופף לפני פסל בודהה, אסור להפנות אליו את בהונות הרגליים, וכשסיימת אתה נסוג לאחור כדי לא להפנות אליו את הגב.
אור ראשון. יורד לחפש לי כוס קפה. או תה. תהיו בעדי היום, מה כבר ביקשתי?
אוי! אל תרכב חולה. גם לא 15 ק"מ. זה יהיה סבל, ועלול להחמיר את מצבך עוד יותר. הוירוס יאכל לך 4-5 ימים מהטיול, ואין שום דרך לקצר את זה. אם תתגרה בו, גדלים סיכוייך לחטוף איזה סיבוך בסוף הוירוס (זיהום חיידקי) ואז תפסיד עוד ימי טיול, וגם תהיה רחוק משירות רפואי נורמלי.
השבמחקכנס למלון נורמלי לשלושה ימים, תקרא קצת ספרים, ותן לגוף לעשות את שלו.
אני ואשתי חטפנו וירוס בטיול אופניים בדרום אמריקה. ממש שינינו את אזור הטיול בגלל זה. יש לנו אפילו תמונה משותפת מיום הרכיבה הראשון אחרי הוירוס - נראינו מה זה מעוכים...
מסכים עם ההצעה של אורן..
השבמחקאבל אתה ילד גדול😉
תמשיך לצלם ולהנות.
תהנה לך יקר והרבה בריאות.
השבמחק