קוסג
מסתבר שהמלון שנפלתי עליו בקוסג הוא מלון פאר 5 כוכבים שממוקם בכיכר המרכזית של העיר (42 יורו ללילה), ומשרת במדים עזר לי לסחוב את החפצים לחדר. אכלתי שוורמה המכונה כאן 'פיתה קבב', ובום, נפלתי לשינה. כבר עברתי כ- 230 קמ מווינה בארבעה ימים, כשהיום האחרון היה ממש קשה עם רוחות ו 1100 מטר טיפוס. בבוקר הודעתי שאני נשאר עוד לילה ויצאתי לשוטט בעיר.
ברחובות היו ילדים מחופשים לאבירים ומשרתות והבנתי שיש היום איזה חג או משהו, ואז הגעתי למבצר היפהפה ונכנסתי פנימה - בדיוק לתחילת הטקס: ברחבה היו עשרות אבירים ומטרוניתות במיטב המחלצות וליד התותח עמד קצין שמן. אל הדוכן ניגש ראש העיר לבוש בחליפה מודרנית אבל חגור בחרב גדולה ולראשו נוצה, ונשא נאום קצר שזכה לתרועות רמות.
כל אותו הזמן אני הייתי עסוק בלהחזיק את האופניים ביד אחת ולהשתלט על הסמרטפון לצילום ביד השניה, כשלפתע ראש העיר נתן את האות ובזווית העין ראיתי שהתותחן הדליק שם משהו. הבום היה כל כך מפתיע וכל כך עוצמתי, שהתותח נרתע מטר לאחור ואני נבהלתי התבלבלתי לגמרי, האופניים נפלו לי מהיד, ובניסיון להציל את הטלפון השטטחתי גם אני על האופניים והסמרטפון ניטח על רצפת האבן והתגולל הרחק מתחת לכיסאות... וכן, שמעתי את הגיחוכים בקהל וכמה גם קפצו לעזור לי.
כשהנערות יצאו בריקוד המשרתות כבר הייתי ישוב במקום טוב באמצע, מנסה לבלוע את הפדיחה ומצלם את הריקוד, בעוד האופניים שמורות בבטחה אצל בעל הקיוסק. רק השיפשוף במרפק עוד כואב לי עד עכשיו.
אחר כך חבר כתב לי שבזמן השואה נעשו כאן זוועות ביהודים, וזה לגמרי התחבר לי עם העיר היפה והאכזרית הזאת. כמה לא מפתיע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה